כריש הלוויתן

כריש הלוויתן (Rhincodon typus) הוא הדג הגדול ביותר המוכר לנו כיום.

כרישי לוויתן הם מאריכי ימים. מחקר משנת 2020 אימת גילים של עד 50 שנה, אך תוחלת החיים המרבית שלהם עדיין אינה ידועה בוודאות. למרות גודלם העצום והפה הענקי שלהם, הם מסנני מזון שניזונים בעיקר מפלנקטון – בעלי חיים וצמחים מיקרוסקופים, חסילונים זעירים ודגיגים קטנים.

כרישי הלוויתן חיים במים חמימים וממוזגים, בעיקר באיזורי ובסביבת קו המשווה והם נודדים באיזורי המחייה שלהם על פי חילופי העונות במרדף אחרי מזונם. מספר פרטים מגיעים לבקר באילת ובים האדום בעונת האביב ומפגש עימם בארץ, גם אם מקרי, איננו נדיר כל כך. אף על פי שכרישי לוויתן נודדים בדרך כלל לבד או בקבוצות קטנות, בשנת 2009 נספרו בסקר אווירי אחד עד 420 כרישי לוויתן בסביבת יוקטן, מקסיקו, כשהם ניזונים מביצי הטונה הקטנה (Euthynnus alletteratus). המחקר שתיאר את התצפית פורסם בשנת 2011.

בשל היותם מסנני מזון, לכרישי הלוויתן פה ענק שיכול להגיע לרוחב של כ 1.5 מטרים. בחלל הפה יש משטחי סינון ומאות שורות של שיניים זעירות. יש לו חמישה זימים גדולים מאד מכל צד של הפה שדרכם יוצאים המים המסוננים. בצידי הראש השטוח יש עיניים קטנות.

הגוף אפור בעיקר עם בטן לבנה. על הגב יש דוגמה של נקודות ופסים בצבע צהבהב בהיר. הדוגמה הזו ייחודית לכל כריש לוויתן ומאפשר להבחין בין הפרטים, כאשר רוצים לספור אותם למשל. עורם עבה ביותר ומגיע לעובי של כ – 10 ס"מ. מבנה הסנפירים שלהם טיפוסי יחסית לכרישים, עם זוג סנפירי צד, סנפיר גב בולט וזנב ארוך ורב עצמה.

בדומה לכרישים אחרים, אף על פי שכריש הלוויתן הוא חולייתן, הרי שהשדרה שלו איננה עשויה מעצם אלא מסחוסים, המאפשרים לו גמישות רבה יותר ויכולת תנועה עצומה ביחס לגודל יוצא הדופן שלו ומשקלו הכבד.

כרישי לוייתן הם חוויה אמיתית לצוללים. מדובר בבעלי חיים שקטים ועדינים שעשויים לשחות בקרבת אנשים, אך צפייה בהם אינה הזמנה לאינטראקציה איתם.

יש אתרי האכלה שאליהם מגיעים כרישי לוויתן בעונות מסוימות, והדבר תורם רבות לתעשיית התיירות האקולוגית, אך אין הבטחה שתזכו לראות אותם. במפגש עם כריש לוויתן יש לפעול לפי הכללים המקומיים ולתת לו מרחב: לא לגעת בו, לא לרדוף אחריו, לא להאכיל אותו ולא לחסום את דרכו. הצוללים מתבקשים להתרחק מן הזנב הגדול והחזק (כדי שלא להפריע לתנועת הכריש וכדי לא להיפגע מתנועת הזנב) וחשוב מכך – להתרחק מן הפה הפעור, אשר שואב דרך קבע כמויות עצומות של מים עשירים בחומרים מזינים.

נדיר מאד לראות כרישי לוויתן בשבי והסיבה לכך היא גודלם המהמם. רק אקווריומים ייעודיים יכולים להחזיק כרישי לוויתן ולענות על צורכי הטיפול שלהם.

כרישי לוויתן ממליטים צאצאים חיים: העוברים מתפתחים מביצים שנשמרות בתוך גוף האם. נקבה אחת שנבדקה מול חופי טייוואן בשנת 1995 נשאה בגופה כ – 300 עוברים.

כרישי לוויתן מגיעים לבגרות המינית באיטיות, והערכות המדענים לגבי גיל הבגרות שונות בין זכרים לנקבות.

ציד (חוקי ובלתי חוקי) של הענקים העדינים הללו ופגיעות של כלי שיט מאיימים על אוכלוסייתם, והם מוגדרים כמין בסכנת הכחדה (Endangered) ברשימה האדומה של האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע (IUCN). בשנת 1998 אסרה ממשלת הפיליפינים על דיג, מכירה, ייבוא וייצוא של כרישי לוויתן לכל צורך מסחרי שהוא. בשנת 2001 הנהיגה הודו הגנה משלה על כרישי הלוויתן, ובהמשך הטילה גם טייוואן הגבלות על דיגם.