עם בוא הקיץ מגיעים נחילי מדוזות טורדניות לחופי ישראל והורסים לכולנו את חווית הרחצה בים התיכון. המדוזה הצורבת, הידועה בשמה "חוטית נודדת", מעידה לדעת מומחים רבים על מצבו של הים ועל מצבה של הסביבה. נחילי החוטית הנודדת עלולים לשבש את הרחצה ואת הדיג ולפגוע בתשתיות לאורך החוף.
לפני שאתם פונים בשאט נפש לבריכת הקאנטרי הקרובה, בואו נכיר קצת מקרוב את החיה המעניינת הזו, הקרויה מדוזה.
המדוזה (Jelly Fish) באנגלית, היא חסר חוליות השוכן בדרך כלל בים. הן מתאפיינות בגוף ג'לטיני "פשוט", וקרובות רחוקות של האלמוגים ושושנות הים, גם הם ממשפחת הצורבניים. למדוזה אין ראש, מוח מרכזי, לב או אזניים. מבני החישה שלה משתנים ממין למין: למדוזות קופסה, למשל, יש עיניים.
מאובנים שבהם ניתן לזהות מדוזות בבירור מעידים כי הן התקיימו כבר לפני כ-505 מיליון שנה. עם כל כך הרבה זנים שונים, סביר להניח שנראה מדוזות בצורות שונות ומגוונות. יחד עם זאת ובמפתיע, מרבית המדוזות ניחנות בצורה חיצונית דומה פחות – או יותר, עם פעמון, זרועות פה וזרועות ציד.
פעמון המדוזה הוא הגוף החלק, דמוי המטרייה שלה, אשר מסוגל לבצע תנועת נפנוף או שאיבה, על מנת להניע את החיה במים. בתוך הפעמון קיימים הפה וחלל הבטן של המדוזה. מערכת העיכול פשוטה ביותר: היא מכניסה פנימה מזון ופולטת החוצה שאריות דרך אותו הפתח.
חלל הבטן של המדוזה, או "החלק הפנימי" שלה, מכוסה בתאי עיכול אשר לוקחים חלק בפירוק המזון והוא מופרד מן החלק החיצוני של המדוזה ע"י שכבת ג'לי. בשולי הפעמון נוכל למצוא במרבית המקרים, את זרועות הציד של המדוזה.
כאמור, למדוזה אין מוח מרכזי. אבל יש לה מערכת עצבים פשוטה הקרויה "רשת עצבית" והיא מפוזרת לאורך האפידרמיס (השכבה החיצונית) של החיה. בזרועות הציד של המדוזה מאוכסנים תאים צורבים, ובתוך כל תא צורב יש כמוסה זעירה. מגע או גירוי כימי, למשל מצד טרף פוטנציאלי, גורמים לכמוסה לירות חוט דקיק הנושא ארס, והחוט חודר לתוך עורו של הקורבן.
מעבר למנגנון הגנה, תפקיד התאים הצורבים של המדוזה הוא להמם, לשתק ולהרוג טרף פוטנציאלי. בניגוד לשם הרע שיצא למדוזות כיצורים מסוכנים, מדובר בחסרי חוליות שלווים למדיי שניזונים בעיקר מחסרי חוליות, פרוטוזואות ודגים קטנים.
בנוסף, לרוב המדוזות יש מבני חישה פשוטים אשר מסוגלים להגיב לגירויים חיצוניים, כמו אור למשל, ולמדוזות קופסה יש עיניים מורכבות יותר. למדוזה תאים שמסוגלים לזהות אור וחושך והיא מגיבה לשינויים כאלה. יחד עם זאת, אין לה יכולת לראות תמונות של ממש. בחלק מהמדוזות יש גם מבני תא שמאפשרים לה להגיב לכוח המשיכה.
המדוזות מסוגלות לשחות בכוחות עצמן באמצעות התכווצויות קצביות של הפעמון, אבל זרמי המים משפיעים מאד על תנועתן. רוב המדוזות נעזרות בזרמי המים המקומיים או הגלובאליים (וזו גם אחת הסיבות לכך שמדוזות מגיעות בדרך כלל בנחילים: הן מתרבות במקום מסויים והמים סוחפים אותן למקום אחר). אוניית המלחמה הפורטוגזית איננה מדוזה של ממש אלא סיפונופור, כלומר מושבה של אורגניזמים. יש לה מצוף מלא גז, אשר לוכד רוח ומניע אותה ממש כפי שספינת מפרש עושה זאת.
בשל תאי הצריבה שלהן, מדוזות עלולות להיות מסוכנות לבני אדם. מידת הסכנה תלויה בזן: העקיצה של חלק מן הזנים גורמת לכאבים עזים או לצלקות, ועקיצה של מדוזות קופסה מסוימות עלולה להיות קטלנית. מדוזת הקופסה האוסטרלית (Chironex fleckeri) קרויה גם "צרעת הים". גם אוניית המלחמה הפורטוגזית עלולה לגרום לעקיצות כואבות, אף שאיננה מדוזה של ממש.
אז בואו נספר קצת יותר בפירוט על סוגי מדוזות קיימות:
"מדוזה קריסטלית"
מדוזה מרתקת אשר מפיצה אור זרחני חלש. המדוזה הזו סייעה רבות למדע, מכיוון שהיא מכילה חלבון בשם GFP, אשר לקח חלק במספר ניסויים מדעיים. החלבון הזה משמש ככלי חשוב לצפייה בתאים ובתהליכים ביולוגיים.
למידע נוסף על המדוזה הקריסטלית
"מדוזת הקופסה האוסטרלית"
בטח שמעתם כבר שמדוזות יכולות להיות מסוכנות. זה נכון לגבי חלק מהן. אבל אף אחת לא מסוכנת כמו מדוזת הקופסא האוסטרלית. מפחיד מאד לפגוש מקרוב את המדוזה, הקרויה גם "צרעת הים" אבל רוב הסיכויים שלא תצליחו לראות אותה בכלל מכיוון שגופה שקוף כמעט לחלוטין וזרועות הציד שלה ארוכות מאד ועלולות לפגוע בכם הרבה לפני שתראו את המדוזה.
"מדוזת קוסטה ריקה"
כנראה אחת המדוזות המוזרות ביותר שעליהן תשמעו אי פעם. חוקרים מצאו מדוזות ורודות בעלות גבעול ליד פתחים הידרותרמיים בקרקעית הים מול חופי קוסטה ריקה, בעומק שעולה על 2 קילומטר! הנוזל שפורץ מאחד הפתחים נמדד בטמפרטורה של 335 מעלות צלזיוס, אבל המדוזות עצמן חיות במים הקרים יותר שמסביב.
למידע נוסף על מדוזת קוסטה ריקה
מדוזת "כובע פרחוני"
מדוזה משעשעת למדיי, שנראית כמו כובע עם פרח ורוד זרחני וגוונים משוגעים נוספים. היא יפייפיה אמיתית שניתן למצוא במים של ברזיל וארגנטינה (ואפילו ביפן!). מדובר במדוזה קטנה במיוחד, אבל ללא ספק אחת היפות ביותר שקיימות
למידע נוסף על מדוזת כובע פרחוני
"מדוזת נורמורה"
נשמעת כמו משהו מסרט אימה, מדובר באחת המדוזות הגדולות ביותר שקיימות. רוחב הפעמון שלהן מגיע עד כ-2 מטרים, והן שוקלות עד כ-200 קילוגרם. ניתן למצוא אותן בעיקר בחופי יפן.
"החוטית הנודדת"
מדוזה שהיגרה לאיזור הים התיכון דרך תעלת סואץ (הגירה לספסית). היא תועדה לראשונה בחופי ישראל בשנות ה-70 ומאז התפשטה לאיזורים נוספים בים התיכון. נחילים גדולים שלה מופיעים בקיץ, ותועדו גם בחורף.
המדוזות הללו גורמות לנזקים לא קטנים, גם לענף הדייג וגם לענפי התיירות. הן עלולות לפגוע במנועי אוניות ובטורבינות של תחנות כוח והרעל שלהן צורב ועלול לגרום לנזקים חמורים לאנשים הרגישים לכך.
"מדוזת רעמת האריה"
המדוזה הגדולה ביותר הידועה לאדם. אוהבת לחיות במים קרים הקרובים לאיזורי הקוטב הצפוני, בים הארקטי, בצפון האוקיינוס האטלנטי ובצפון האוקיינוס השקט. המדוזה הגדולה ביותר שנצפתה מזן זה, התפארה בפעמון (גוף) בקוטר של 2.3 מטרים ובזרועות ציד באורך של 37 מטרים! מדוזות אלו מתפקדות כמעין "איים" של חיים ובעלי חיים רבים מוצאים מחסה בין הזרועות שלהן.
למידע נוסף על מדוזת רעמת האריה
"אוניית מלחמה פורטוגזית"
אחת המדוזות המפורסמות והמיוחדות ביותר, נקראת כך מכיוון שהיא מזכירה בצורתה ובמאפייניה, אניית מפרש. למרבה ההפתעה היא איננה מדוזה כלל אלא צביר של אורגניזמים (בשם זואידים), שלכל אחד מהם התמחות מיוחדת וכל אחד מהם תלוי באורגניזמים האחרים כדי לשרוד. אוניית המלחמה חיה על פני המים ויש לה שלפוחית מלאה גז שמשאירה אותה במצב ציפה תמידי. בחלק העליון של גופה יש מעין "מפרש" אשר תופס רוח ומניע את היצור המרתק הזה ממקום למקום. ה"מדוזה" חיה בעיקר במים חמימים ובשנים האחרונות נרשמת נוכחות גדלה והולכת שלה גם בים התיכון.
למידע נוסף על אוניית המלחמה הפורטוגזית
מעצבים חלל ומחפשים צבע מהים? ריכזנו תמונות לבתי מלון, למשרדים ולקליניקות מהצילומים של קובי.
הדפסות קנבס מהעולם שמתחת למים
צילום תת ימי
צילום תת ימי
צילום תת ימי
צילום תת ימי