עם בוא הקיץ מגיעים נחילי מדוזות טורדניות לחופי ישראל והורסים לכולנו את חווית הרחצה בים התיכון. המדוזה הצורבת, הידועה בשמה “חוטית נודדת”, מעידה לדעת מומחים רבים על מצבו של הים ועל מצבה של הסביבה. בהיעדר טורפים טבעיים (צבי ים למשל, אשר מומתים בעשרות בשל הרג לא מבוקר, מנועי סירה לא ממוגנים, התמעטות מקומות המחיה והטלת הביצים שלהם ועוד), משתלטות המדוזות באין מפריע על הים התיכון.
לפני שאתם פונים בשאט נפש לבריכת הקאנטרי הקרובה, בואו נכיר קצת מקרוב את החיה המעניינת הזו, הקרויה מדוזה.
המדוזה (Jelly Fish) באנגלית, היא חסר חוליות השוכן בדרך כלל בים. הן מתאפיינות בגוף ג’לטיני “פשוט”, וקרובות רחוקות של האלמוגים ושושנות הים, גם הם ממשפחת הצורבניים. למדוזה אין ראש, מוח, לב, עיניים או אזניים והיא גם נעדרת מערכת חישה כלשהי, אשר נדרשת כדי לתפעל איברים מסובכים כל כך.
יש למעלה מ – 2000 זנים של מדוזות. מאובנים מעידים כי מדוזות התקיימו כבר לפני 650 מיליון שנה, בעידן הפרוטוזואי המאוחר. עם כל כך הרבה זנים שונים, סביר להניח שנראה מדוזות בצורות שונות ומגוונות. יחד עם זאת ובמפתיע, מרבית המדוזות ניחנות בצורה חיצונית דומה פחות – או יותר, עם פעמון, זרועות פה וזרועות ציד.
פעמון המדוזה הוא הגוף החלק, דמוי המטרייה שלה, אשר מסוגל לבצע תנועת נפנוף או שאיבה, על מנת להניע את החיה במים. בתוך הפעמון קיימים הפה וחלל הבטן של המדוזה. מערכת העיכול פשוטה ביותר: היא מכניסה פנימה מזון ופולטת החוצה שאריות דרך אותו הפתח.
חלל הבטן של המדוזה, או “החלק הפנימי” שלה, מכוסה בתאי עיכול אשר לוקחים חלק בפירוק המזון והוא מופרד מן החלק החיצוני של המדוזה ע”י שכבת ג’לי. בשולי הפעמון נוכל למצוא במרבית המקרים, את זרועות הציד של המדוזה.
כאמור, למדוזה אין מוח מרכזי. אבל יש לה מערכת עצבים פשוטה הקרויה “רשת עצבית” והיא מפוזרת לאורך האפידרמיס (השכבה החיצונית) של החיה. כאשר זרועות הציד של המדוזה באות במגע עם טרף פוטנציאלי, תאי הרשת העצבית מגיבים ביריית כמות גדולה של תאים צורבים, המאוכסנים בזרועות הציד. יריית תאים צורבים היא התגובה הרגילה של מדוזה לגירויים סביבתיים. התאים הצורבים מאוכסנים בלחץ גבוה מאד. מגע גורם לשחרורם במהירות אדירה לעבר הקורבן והם חודרים לתוך עורו.
מעבר למנגנון הגנה, תפקיד התאים הצורבים של המדוזה הוא להמם, לשתק ולהרוג טרף פוטנציאלי. בניגוד לשם הרע שיצא למדוזות כיצורים מסוכנים, מדובר בחסרי חוליות שלווים למדיי שניזונים בעיקר מחסרי חוליות, פרוטוזואות ודגים קטנים.
בנוסף, למרות שלמדוזה אין איברי חישה של ממש, יש לה מבני חישה פשוטים אשר מסוגלים להגיב לגירויים חיצוניים, כמו אור למשל. למדוזה תאים שמסוגלים לזהות אור וחושך והיא מגיבה לשינויים כאלה. יחד עם זאת, אין לה יכולת לראות תמונות של ממש. בחלק מהמדוזות יש גם מבני תא שמאפשרים לה להגיב לכוח המשיכה.
המדוזות אינן מסוגלות לנוע בכוחות עצמן ממקום למקום והן נעזרות בעיקר בתנאים הסביבתיים כדי לנדוד בעולם. רוב המדוזות נעזרות בזרמי המים המקומיים או הגלובאליים (וזו גם אחת הסיבות לכך שמדוזות מגיעות בדרך כלל בנחילים: הן מתרבות במקום מסויים והמים סוחפים אותן למקום אחר). מדוזה מיוחדת אחת – אוניית המלחמה הפורטוגזית, פיתחה מעין מפרש בחלק העליון של הפעמון שלה. המפרש לוכד רוח ומניע את המדוזה ממש כפי שספינת מפרש עושה זאת.
בשל תאי הצריבה שלהן, מדוזות עלולות להיות מסוכנות לבני אדם. מתוך 2000 הזנים השונים של מדוזות הקיימים בעולם, רק 70 זנים מהווים סכנה פוטנציאלית לבני אדם. העקיצה של חלק מן הזנים הללו עלולה להיות פטלית ולגרום למוות או לצלקות קבועות אצל קורבנות שהיו בני מזל מספיק כדי לשרוד את הפגיעה. הזנים המסוכנים ביותר של מדוזות הידועים כעת לאדם הם מדוזת “רעמת האריה”, מדוזת “סרפד הים”, מדוזת צרעת הים, מדוזת הקופסה האוסטרלית וכמובן, אוניית המלחמה הפורטוגזית הידועה לשמצה.
אז בואו נספר קצת יותר בפירוט על סוגי מדוזות קיימות:
“מדוזה קריסטלית”
מדוזה מרתקת אשר מפיצה אור זרחני חלש. המדוזה הזו סייעה רבות למדע, מכיוון שהיא מכילה חלבון בשם GFP, אשר לקח חלק במספר ניסויים מדעיים, כולל יצירת ארנבת שזורחת באור אולטרא סגול. החלבון הזה משמש בלמידת תהליכים תאיים הקשורים למחלות כמו אלצהיימר.
למידע נוסף על המדוזה הקריסטלית
“מדוזת הקופסה האוסטרלית”
בטח שמעתם כבר שמדוזות יכולות להיות מסוכנות. זה נכון לגבי חלק מהן. אבל אף אחת לא מסוכנת כמו מדוזת הקופסא האוסטרלית. מפחיד מאד לפגוש מקרוב את המדוזה, הקרויה גם “צרעת הים” אבל רוב הסיכויים שלא תצליחו לראות אותה בכלל מכיוון שגופה שקוף כמעט לחלוטין וזרועות הציד שלה ארוכות מאד ועלולות לפגוע בכם הרבה לפני שתראו את המדוזה.
“מדוזת קוסטה ריקה”
כנראה אחת המדוזות המוזרות ביותר שעליהן תשמעו אי פעם. הן חיות במים חמים במיוחד באיזור קוסטה ריקה (מעל 300 מעלות צ’לזיוס!) בעומק שעולה על 2 קילומטר! יש לה צבע סגול ורוד והכי מוזר, היא בכלל לא נראית כמו מדוזה אלא יותר כמו מין זוחל.
למידע נוסף על מדוזת קוסטה ריקה
מדוזת “כובע פרחוני”
מדוזה משעשעת למדיי, שנראית כמו כובע עם פרח ורוד זרחני וגוונים משוגעים נוספים. היא יפייפיה אמיתית שניתן למצוא במים של ברזיל וארגנטינה (ואפילו ביפן!). מדובר במדוזה קטנה במיוחד, אבל ללא ספק אחת היפות ביותר שקיימות
למידע נוסף על מדוזת כובע פרחוני
“מדוזת נורמורה”
נשמעת כמו משהו מסרט אימה, מדובר באחת המדוזות הגדולות ביותר שקיימות. רוחבן כמטר ושמונים. אורכן כ – 30 מטרים(!) והן שוקלות כ 200 קילוגרם. ניתן למצוא אותן בעיקר בחופי יפן.
“החוטית הנודדת”
מדוזה שהייתה מוכרת בעבר רק בחופי אילת, ועם פתיחת תעלת סואץ היגרה לאיזור הים התיכון (הגירה לספסית) ובהיעדר אויבים טבעיים, התחילה להתרבות באין מפריע. בקיץ של 1976, הידוע בשם “קיץ המדוזות”, החלה הפלישה הגדולה שלהן לחופי מזרח הים התיכון ומאז, בכל שנה בחודשי יולי ואוגוסט, הן חוזרות לבקר במספרים עצומים, ממצרים בדרום ועד לסוריה בצפון.
המדוזות הללו גורמות לנזקים לא קטנים, גם לענף הדייג וגם לענפי התיירות. הן עלולות לפגוע במנועי אוניות ובטורבינות של תחנות כוח והרעל שלהן צורב ועלול לגרום לנזקים חמורים לאנשים הרגישים לכך.
“מדוזת רעמת האריה”
המדוזה הגדולה ביותר הידועה לאדם. אוהבת לחיות במים קרים הקרובים לאיזורי הקוטב הצפוני, בים הארקטי, בצפון האוקיינוס האטלנטי ובצפון האוקיינוס השקט. המדוזה הגדולה ביותר שנצפתה מזן זה, התפארה בפעמון (גוף) בקוטר של 2.3 מטרים ובזרועות ציד באורך של 37 מטרים! מדוזות אלו מתפקדות כמעין “איים” של חיים ובעלי חיים רבים מוצאים מחסה בין הזרועות שלהן.
למידע נוסף על מדוזת רעמת האריה
“אוניית מלחמה פורטוגזית”
אחת המדוזות המפורסמות והמיוחדות ביותר, נקראת כך מכיוון שהיא מזכירה בצורתה ובמאפייניה, אניית מפרש. למרבה ההפתעה היא איננה מדוזה כלל אלא צביר של אורגניזמים (בשם זואידים), שלכל אחד מהם התמחות מיוחדת וכל אחד מהם תלוי באורגניזמים האחרים כדי לשרוד. אוניית המלחמה חיה על פני המים ויש לה שלפוחית מלאה גז שמשאירה אותה במצב ציפה תמידי. בחלק העליון של גופה יש מעין “מפרש” אשר תופס רוח ומניע את היצור המרתק הזה ממקום למקום. ה”מדוזה” חיה בעיקר במים חמימים ובשנים האחרונות נרשמת נוכחות גדלה והולכת שלה גם בים התיכון.
למידע נוסף על אוניית המלחמה הפורטוגזית