קפריסין הוא האי השלישי בגודל בים התיכון. הוא מחולק לצד היווני (התיירותי יותר) ולצד התורכי (שאליו הולכים החפצים בהימורים וקזינו). הוא נמצא במרחק של פחות משעת טיסה מישראל והוא חושף בפניכם צדדים נפלאים של הים התיכון, מעל ומתחת למים.
קפריסין הוא אי שיודע לפנק, עם מפרצים קסומים, פסגות ירוקות, כפרים ציוריים וחופי רחצה אינסופיים. נראה, שהוא נברא קודם כל בשביל התיירים ורק אחר כך, לכל דבר אחר. בעונת הקיץ האי מלא באירופאים (בעיקר בריטים, זכר לשלטון הבריטי ארוך השנים). אבל עם בוא חודשי ספטמבר ואוקטובר, הוא הופך לשקט. הטמפרטורות צונחות, לפרקים יורד גשם קל והכל מצוחצח ורגוע. זה הזמן האידאלי לארוז מזוודות ולתת קפיצה קטנה לשכנים.
לקפריסין היסטוריה בת 10,000 שנים וזהות תושביו ותרבותו מושפעות רבות מעמים שונים שעברו באיזור. מן הבריטים שכבר הוזכרו קודם לכן, דרך היוונים, הרומאים, הערבים ועוד. האי קפריסין היה מרכז מסחרי ענק וחשוב במזרח הים התיכון לאוניות הסוחרים של העולם העתיק וכמרכז מסחרי גאה, הוא אימצה לתוכו השפעות מעמי הסביבה.
במסגרת הטיול הספונטני שלנו (שאורגן ממש שבוע קודם לכן) , הגענו לביקור קצרצר בלרנקה. המטרה המוצהרת: צלילה אל הזנוביה: אחד מעשרת אתרי הצלילה הטובים בעולם (ועוד על הזנוביה, בהמשך), המצוייה במרחק של כ – 10 דקות הפלגה מלרנקה.
כבר במהלך תיכנון החופשה, סייע לנו שמואל גולד, נציג מועדון הצלילה “וויקינג דייברס” מלרנקה באיתור בית מלון שיענה לצרכינו ובהכנת חבילת טיולי צלילה תפורה לפי הצרכים שלנו.
“חכו לי בשדה התעופה”, הוא אמר ולהפתעתנו, המתין לנו ג’יפ ממועדון הצלילה, אשר אסף אותנו משדה התעופה היישר לבית המלון שלנו במרכז העיר. זו הייתה טעימה ראשונה מתודעת השירות הקפרסאית, אשר יוצאת מגדרה כדי להנעים לתיירים את חייהם.
מכיוון שבמהלך החופשה בחרנו להתמקד בעיקר בצלילות, הן מילאו את יומן הפעילות היומי שלנו. יחד עם זאת, בשעות אחר הצהריים והערב הלכנו לבלות בטיילת הסמוכה לבית המלון. הטיילת המקסימה משתרעת לאורך קו החוף והיא משובצת בבתי מלון יוקרתיים, מסעדות, בתי קפה ופאבים. ניתן לבחור בין מסעדות הדגים המשובחות לבין הטברנות שבהן הבילוי נמשך שעות ארוכות עם צלחות מזה קטנות ומוזיקה גדולה מהחיים.
במרכז הטיילת יש מצודת אבן מרשימה אשר נבנתה במאה ה – 17 כבית כלא. היום היא מהווה תצפית מצויינת אל הים ובליבה, מוזיאון ארכיאולוגי קטן. לחובבי הכנסיות מציעה לרנקה את כנסת סנט לזרוס אשר נבנתה במאה התשיעית לספירה והיא יצירת פאר מרשימה.
במקביל לטיילת שוכן רחוב Zenon Kitieos, שבו מגוון ענקי של חנויות מעצבים, חנויות מזכרות ושווקים ססגוניים. אפשר למצוא כאן את מיטב האופנה עם סניפים של רשתות מותגים בינלאומיות, לצד אומנות מקומית ייחודית הכוללת עבודות תחרה, עבודות עץ וחרס. כדאי לצאת לטיולים רגליים בעיר ופשוט לתת לה לחלחל אל מתחת לעור. השלווה, הרחובות השקטים יחסית (הרבה פחות מכוניות ורעש ממה שאנחנו רגילים בישראל, זה בטוח) והטמפרטורות הנעימות בתקופת הסתיו יעשו את שלהם.
ביום שישי בערב קפצנו לבית חבד המקומי כדי לעשות שם קבלת שבת. לא נרשמנו מראש (למרות שכדאי) אבל קיבלו אותנו בזרועות פתוחות ובהכנסת אורחים אמיתית. וגם זכינו לארוחת ערב טעימה ולקצת יידישקיט.
קפריסין בורכה בחופים ארוכים ושקטים, עם ים כחול מהמם ובריזה אינסופית. בדומה לאיים רבים אחרים, יש בקפריסין אתרי צלילה לרוב, הכוללים מערות ימיות (אשר שימשו בעבר פיראטים), שוניות סלעיות מוקפות בדגים ו… הזנוביה.
אם תשאלו צוללים בכל רחבי העולם לאן הם היו רוצים להגיע ולצלול, סביר להניח שרוב מוחץ היה מציין את הזנוביה כאחד מיעדי החופשה הבאים שלהם.
הזנוביה, מעבורת ענקית מתוצרת שוודיה, טבעה בשנת 1980 בנמל קפריסין, בעודה בדרך לנמל טרטוס שבסוריה. לאחר עצירה ביוון לצורך תיקון בעיה שנוצרה באחד ממיכלי האיזון שלה, היא הגיעה לקפריסין והחלה לטבוע בתוך הנמל. בחודש יוני 1980 היא נגררה החוצה מן הנמל והושארה לטבוע במים הפתוחים, בערך קילומטר וחצי מהחוף (כדי שלא לחסום את נתיבי התעבורה הימיים).
הזנוביה שקעה על צידה לקרקעית הים התיכון, כשעל סיפוניה 104 משאיות עמוסות בסחורות בשווי של 200 מיליון פאונד. את האוניה סובבים סיפורי מסתורין רבים: כיצד טבעה אוניה חדשה לחלוטין? מדוע בעלי האונייה מעולם לא בא לדרוש את פיצוייו? מדוע לא נערכה מעולם חקירה
פורמאלית? שמועות עקשניות גורסות כי אוניות של חיל הים הישראלי נראו בסביבה והיעד – סוריה – רק תורם למיסתורין האופף אותה.
חורבות הזנוביה נרכשו ע”י מדריך צלילה מקומי והפכה במהירות לאתר צלילה פופולארי. כל כך פופולארי, שהוא נחשב לאחד מעשר אתרי הצלילה הטובים ביותר בעולם.
המעבורת הענקית (באורך של 180 מטרים) שוכבת כשצידה העמוק נשען על הקרקעית בעומק של 42 מטרים. הצד הנגדי נמצא בעומק של כ – 18 מטרים. בבטנה עשרות משאיות ענק עמוסות בסחורות שונות. הים אימץ אותה לחיקו בשמחה והיא מכוסה באצות, ספוגים ואלמוגים שונים.
האתר כולו מהווה שמורת טבע והגישה נעשית באמצעות סירות צלילה של מועדונים מקומיים, אשר מוציאות צלילות מדיי יום לחלקים שונים של הזנוביה.
היא כל כך גדולה שלא ניתן לבקר בכולה בצלילה אחת (או אפילו ביום אחד של צלילות). לכן כדאי, לפני שמגיעים לאתר, להתייעץ עם מובילי הצלילות ולתכנן בכל פעם ביקור בחלק אחר של הספינה. על מנת לקבל פרספקטיבה לגודלה העצום, מבצעים מספר צלילות היכרות מבחוץ שכוללות את החרטום ואת המדחפים הענקיים.
לאחר מכן מתחיל האקשן, עם צלילות חדירה אמיתיות אל תוך המעבורת, כולל ביקור במגורים, בסיפון המכוניות, בקפיטריה ועוד. חובה לצלול ביחד עם מדריכים מקומיים אשר מכירים את אתר הצלילה היטב. בחדירה פנימה אל תוך האונייה נכנסים לחללים סגורים, בחושך מוחלט. פנסי הצוללים חושפים עוד ועוד ניסים ונפלאות: משאיות מכוסות במושבות של ספוגים, מסדרונות המתעקלים בזוויות מוזרות (בגלל שהאונייה נוטה על צידה קל לאבד את הדרך), דגים גדולים השוכנים בתוך הדממה הענקית והמרהיבה הזו, רק מוסיפים למחזה המיוחד והנדיר הזה.
על מנת לצלול בזנוביה יש להפגין רמת שליטה ואיזון טובים מתחת למים. המועדונים במקום מקיימים גם קורסי צלילה מקיפים, עם התמחות בחדירה לאוניות טרופות.
אז בפעם הבאה שאתם מתכננים חופשת צלילה – קחו בחשבון את קפריסין: אי קטן, ממש פה בשכונה, עם חופים נפלאים, אירוח נפלא, מסעדות טעימות ופלא אמיתי שמסתתר מתחת לגלים.