צללתם פעם במקום מרהיב, ראיתם דג בצבע אדום בוהק, צילמתם בהתלהבות, ועל המסך קיבלתם… כתם כחול-אפרפר? אתם לא לבד. זו אחת הבעיות הנפוצות ביותר בצילום תת-ימי, והפתרון טמון בהבנת שני מושגים: אור ואיזון לבן (White Balance).

המים מתפקדים כמסנן צבעים ענק. ככל שמעמיקים, צבעים חמים (ספקטרום האדום והכתום) נבלעים ראשונים. כבר בעומק של 5 מטרים, רוב הצבע האדום נעלם. בעומק 10 מטרים, גם הכתום והצהוב מתחילים לדהות. מה שנשאר הוא הספקטרום הכחול והירוק, וזו הסיבה שהמוח של המצלמה שלכם, בניגוד למוח האנושי המתוחכם, רואה הכל בכחול. כאן נכנס לתמונה ה-White Balance – פקודה למצלמה שמגדירה לה מחדש מהו צבע לבן בתנאי התאורה הנוכחיים, וכך מחזירה את הצבעים האבודים לתמונה.

איך מבצעים איזון לבן ידני (Custom White Balance)?

הדרך המדויקת ביותר להחזיר את הצבעים האמיתיים לצילום במים רדודים (עד כ-15 מטר) וללא שימוש בפלאש, היא באמצעות איזון לבן ידני. רוב המצלמות המודרניות תומכות בפונקציה הזו, והתהליך פשוט מכפי שנדמה:

1. הצטיידו במשטח לבן: קחו איתכם לצלילה לוח צלילה קטן, דף פלסטיק לבן, או אפילו כף יד עם חליפת צלילה בהירה. המטרה היא לתת למצלמה דגימה של צבע לבן ניטרלי.
2. כוונו את המצלמה: הפנו את המצלמה אל המשטח הלבן, וודאו שהוא ממלא את רוב הפריים ושהוא מואר היטב על ידי אור השמש הטבעי.
3. הפעילו את פונקציית ה-Custom White Balance: בתפריט המצלמה, מצאו את האפשרות של איזון לבן ידני (לרוב מסומנת בסמל מיוחד) ובצעו מדידה. המצלמה תצלם את המשטח הלבן ותשתמש בו כנקודת ייחוס.
4. חזרו על הפעולה עם שינוי עומק: זכרו, ספקטרום האור משתנה עם כל מטר של עומק. אם ירדתם או עליתם מספר מטרים, בצעו את התהליך מחדש כדי לקבל תוצאות מדויקות.

התוצאה היא תמונות עם צבעים חיים וטבעיים, כאילו צולמו באור יום מלא. למידע טכני נוסף, מומלץ לקרוא מדריכים מקצועיים כמו זה של Underwater Photography Guide.

הקסם של הצבע האדום: דוגמה מהשטח

אחד האתגרים הגדולים הוא ללכוד את הצבע האדום העז של בעלי חיים מסוימים. קחו לדוגמה את הדקרן האדום (Cephalopholis miniata), דג מרהיב שחי בשוניות אילת. ללא איזון לבן נכון, הוא ייראה חום ומשעמם. אבל עם כיול מדויק, כל הגוונים האדומים והכתומים שלו מתפרצים החוצה ויוצרים תמונה עוצרת נשימה, ממש כפי שתוכלו לראות בהדפסת הקנבס שלנו.

מתי להשתמש בפלאש ומתי באיזון לבן?

איזון לבן ידני עובד נהדר בצילום עם אור טבעי. אבל מה קורה כשיורדים עמוק יותר, או כשמצלמים אובייקטים קרובים במיוחד (צילום מאקרו)? במצבים אלו, אור השמש כבר לא מספיק חזק כדי להאיר את הסצנה כראוי. כאן נכנסים לתמונה פלאשים חיצוניים (strobes). פלאש מחזיר את כל ספקטרום הצבעים לתמונה, כולל האדומים והצהובים, ומבטל את הצורך באיזון לבן ידני. במקרה של שימוש בפלאש, הגדירו את ה-White Balance של המצלמה למצב אוטומטי (AWB) או למצב פלאש, ותנו למבזקים לעשות את העבודה.

רוצים ללמוד עוד טכניקות ולקבל השראה? בקרו בדף הבלוג שלנו לקבלת טיפים נוספים. אם יש לכם שאלות, אתם תמיד מוזמנים ליצור איתנו קשר.

The post איך לעשות white balance מתחת למים appeared first on 2Dive.

כל צולל, מתחיל או ותיק, יודע שהמיומנות הראשונה והחשובה ביותר היא השוואת לחצים, או בשפת הצוללנים – פמפום. התחושה המוכרת של לחץ באוזניים בזמן ההעמקה היא תזכורת פשוטה לחוקי הפיזיקה שפועלים עלינו מתחת למים. התמודדות נכונה עם הלחץ הזה היא לא רק המפתח לצלילה נוחה ומהנה, אלא גם הדרך למנוע פציעות לחץ (בארוטראומה) שעלולות להשבית אותנו מצלילה. במדריך זה, נצלול לעומק הנושא, נבין מה גורם ללחץ, נלמד טכניקות יעילות, ונפריך כמה מיתוסים נפוצים.

למה אנחנו מרגישים לחץ באוזניים? האנטומיה של הפמפום

כשאנחנו מעמיקים, לחץ המים על הגוף שלנו עולה. בזמן שרוב הגוף שלנו מורכב מנוזלים שאינם דחיסים, חללי האוויר בגופנו – כמו הריאות, הסינוסים והאוזן התיכונה – מושפעים ישירות מהלחץ. האוזן התיכונה היא חלל אוויר קטן המופרד מהאוזן החיצונית על ידי עור התוף. חלל זה מחובר לחלק האחורי של הגרון באמצעות צינור קטן הנקרא חצוצרת השמע (צינור אוסטכיוס). כדי למנוע כאב וקרע של עור התוף, עלינו לדאוג שלחץ האוויר באוזן התיכונה יהיה שווה ללחץ המים החיצוני. פעולת הפמפום פותחת את חצוצרת השמע ומאפשרת לאוויר בלחץ גבוה יותר מהגרון להיכנס לאוזן התיכונה ולאזן את הלחצים.

טכניקות הפמפום הנפוצות (והיעילות ביותר)

ישנן מספר שיטות להשוואת לחצים, וכל צולל מוצא את השיטה הנוחה לו ביותר. חשוב להתנסות ולמצוא מה עובד עבורכם:

• תמרון ולסלבה (Valsalva Maneuver): השיטה הנפוצה ביותר הנלמדת בקורסי צלילה. צובטים את האף ונושפים בעדינות דרכו. הפעולה יוצרת לחץ עודף בחלל הגרון שפותח את חצוצרות השמע. חשוב לבצע בעדינות כדי לא לגרום נזק.
• תמרון פרנזל (Frenzel Maneuver): טכניקה מעט מתקדמת יותר, אך יעילה ועדינה יותר. סוגרים את האף וקנה הנשימה, ומשתמשים בשרירי הגרון והלשון כדי לדחוף אוויר כלפי מעלה, כמו בתחילת פעולת בליעה.
• תמרון טוינבי (Toynbee Maneuver): צובטים את האף ובולעים רוק. פעולת הבליעה פותחת באופן טבעי את חצוצרות השמע. שיטה זו יעילה במיוחד בזמן העלייה.

למידע נוסף וטכניקות מתקדמות, מומלץ לעיין במדריכים של ארגונים מקצועיים כמו Divers Alert Network (DAN).

טיפים להצלחה: מתי ואיך לפמפם?

הסוד לפמפום מוצלח הוא תזמון ומניעה. אל תחכו לכאב – כאב הוא סימן שכבר איחרתם. הקפידו על הכללים הבאים:

• התחילו עוד על פני המים: פמפמו בעדינות לפני שהראש נכנס למים.
• פמפמו לעיתים קרובות: השוו לחצים כל מטר של העמקה, במיוחד בעשרת המטרים הראשונים.
• העמיקו עם הרגליים למטה: תנוחת העמקה אנכית מקלה על פתיחת חצוצרות השמע.
• הימנעו מצלילה עם צינון: גודש באף ובסינוסים מקשה ואף מונע השוואת לחצים. אל תסכנו את עצמכם.

השאיפה היא להגיע למצב של רוגע ושליטה, בדיוק כמו הצוללנית בתמונת הקנבס שלנו, ה'צללית בחור הכחול בפלאו', שצולמה ברגע של שלווה מוחלטת בעומק.

מה קורה אם לא מצליחים לפמפם?

אם אתם מרגישים כאב או אי נוחות שלא נפתרת, הדבר החשוב ביותר הוא להפסיק מיד את ההעמקה. עלו מטר או שניים למעלה, נסו להשוות לחצים שוב. אם הבעיה נמשכת, סמנו לבן הזוג שלכם ובטלו את הצלילה. ניסיון 'לדחוף' את הכאב עלול לגרום לבארוטראומה חמורה, קרע בעור התוף, ופגיעה באוזן הפנימית. זכרו, הים תמיד יחכה לכם. בטיחות קודמת לכל. תוכלו לקרוא עוד על נושאי בטיחות וטיפים נוספים בבלוג שלנו.

סיכום: להקשיב לאוזניים שלנו

השוואת לחצים היא מיומנות בסיסית שכל צולל חייב לשלוט בה. הבנת האנטומיה, תרגול טכניקות שונות, והקפדה על כללי בטיחות פשוטים יהפכו כל צלילה לחוויה בטוחה ומהנה יותר. הקשיבו לגוף שלכם, פמפמו בעדינות ולעיתים קרובות, ולעולם אל תתפשרו על בטיחות. אם יש לכם שאלות נוספות, אתם תמיד מוזמנים ליצור איתנו קשר. צלילות בטוחות ומהנות!

* הערה חשובה – המאמר איננו מהווה המלצה רפואית ואינו מחליף התייעצות עם רופא צלילה. נא לצלול בזהירות ולקחת אחריות על עצמכם ועל בריאותכם!

The post איך להתמודד עם לחץ אוזניים בצלילה: המדריך המלא appeared first on 2Dive.

כל צולל, ותיק ומנוסה ככל שיהיה, התחיל פעם כטירון עם עיניים גדולות וקצת יותר מדי משקולות על החגורה. הכניסה לעולם הצלילה מרגשת, אבל גם מציבה אתגרים חדשים. חלק מהלמידה הוא לעשות טעויות, אבל יש כמה טעויות של צוללים מתחילים שאפשר ורצוי למנוע כדי להפוך כל צלילה לחוויה בטוחה, מהנה ונטולת נזקים לסביבה הימית. במדריך זה, נצלול לשלוש הטעויות הנפוצות ביותר.

1. דילוג על בדיקת ציוד הדדית (Buddy Check)

התרגשות, לחץ זמן, או תחושת "יהיה בסדר" – כל אלו סיבות שגורמות לפעמים לצוללים, במיוחד חדשים, לדלג על השלב החשוב ביותר לפני הכניסה למים: בדיקת הציוד ההדדית. ארגוני הצלילה המובילים, כמו PADI, לא המציאו את נוהל ה-BWRAF (Begin With Review And Friend) לחינם. בדיקה שיטתית של הווסט, המשקולות, האבזמים, האוויר והציוד המשני היא קו ההגנה האחרון מפני תקלות שניתן למנוע בקלות על פני השטח.

שכחתם לפתוח את הברז עד הסוף? אבזם לא סגור היטב? אינפלייטור שלא עובד? כל אלה עלולים להפוך לבעיה רצינית מתחת למים. קחו חמש דקות על הסירה או על החוף, עברו על כל שלב עם הבאדי שלכם, ותיכנסו למים בראש שקט. אחרי הכל, מתחת למים אנחנו סומכים אחד על השני באופן מוחלט.

2. שליטה לקויה בציפה (Poor Buoyancy Control)

אחד המדדים הברורים ביותר לצולל מתחיל הוא תנועת ה"יו-יו" – עלייה וירידה בלתי נשלטות במים. שליטה בציפה היא אולי המיומנות החשובה ביותר בצלילה, והיא דורשת תרגול וסבלנות. צולל שלא שולט בציפה שלו מבזבז יותר אוויר, מסתכן בפגיעה באלמוגים עדינים או בבעלי חיים, ופוגע בחוויית הצלילה שלו ושל הסובבים אותו.

הסוד טמון בשילוב של שלושה גורמים: נשימה איטית וסדירה, כמות משקולות מדויקת, ושימוש מינימלי באינפלייטור. במקום לנפח ולרוקן את הווסט כל הזמן, השתמשו בריאות שלכם ככלי לאיזון עדין. תרגלו זאת במים פתוחים ובטוחים, ועם הזמן זה יהפוך לטבע שני. השאיפה היא לרחף במים ללא מאמץ, כמו אותה צללית של צולל שריחפה בחור הכחול בפלאו, רגע של שקט ושליטה מוחלטת.

3. התעלמות מהסביבה ומהגוף

העולם התת-ימי כל כך מהפנט, שלפעמים קל לשכוח להקשיב לשני דברים קריטיים: הגוף שלנו והסביבה הימית. צוללים מתחילים נוטים להתרכז בציוד ובנשימה, ולפעמים מתעלמים מסימנים כמו קור, עייפות או אפילו זרמים תת-ימיים שמתחזקים. חשוב לעצור לרגע, לבדוק כמה אוויר נשאר, להעריך את רמת האנרגיה שלכם ולוודא שאתם והבאדי שלכם מרגישים בנוח.

חלק בלתי נפרד מהמודעות לסביבה הוא הכבוד לטבע. הכלל החשוב ביותר בצלילה הוא: "השאירו רק בועות, קחו רק תמונות". לעולם אין לגעת באלמוגים, לרדוף אחרי דגים או להרים "מזכרות" מהקרקעית. פגיעה קלה באלמוג עלולה להרוג מושבה שלמה, ונגיעה ביצורים מסוימים מסוכנת גם לצולל. למידע נוסף על התנהגות נכונה מתחת למים, מומלץ לקרוא את המדריך של PADI לאינטראקציות אחראיות עם בעלי חיים ימיים.

סיכום: צלילה היא מסע

להפוך לצולל טוב הוא מסע של למידה מתמדת. שלוש הטעויות שציינו הן חלק טבעי מהדרך, אך מודעות אליהן יכולה לקצר את עקומת הלמידה ולהפוך אתכם לצוללים טובים ובטוחים יותר מהרגע הראשון. זכרו תמיד לתכנן את הצלילה, לצלול לפי התכנון, ולכבד את העולם המופלא שאליו אתם נכנסים. תוכלו למצוא טיפים ומאמרים נוספים בבלוג שלנו, או ליצור איתנו קשר לשאלות נוספות.

The post 3 טעויות נפוצות של צוללים מתחילים (וכיצד להימנע מהן) appeared first on 2Dive.

העולם התת-ימי הוא ממלכה של יופי, צבעים וצורות חיים מופלאות. בתור צוללנים, אנחנו אורחים בעולם הזה, והכלל הראשון הוא תמיד "לראות בלבד, לא לגעת". כלל זה נועד לא רק לשמור על הסביבה הימית העדינה, אלא גם כדי להגן עלינו. חלק מהיצורים המרהיבים ביותר במעמקים הם גם המסוכנים ביותר. במדריך זה, נכיר 5 יצורים ימיים מסוכנים שחשוב במיוחד לשמור מהם מרחק בטוח.

1. דג האבן (Stonefish): אמן ההסוואה הקטלני

דג האבן (Synanceia) נחשב לדג הארסי ביותר בעולם. הוא אמן הסוואה, ונראה בדיוק כמו סלע או חתיכת אלמוג מת. הוא נוהג להתחפר בחול או להסתתר בין סלעים, מה שהופך את הזיהוי שלו לכמעט בלתי אפשרי. על גבו ישנם 13 קוצים חדים המחוברים לבלוטות ארס חזקות. דריכה עליו בטעות עלולה לגרום לכאב בלתי נסבל, נמק, שיתוק ובמקרים קיצוניים אף למוות. היופי שבצילומיו, כמו למשל בצילום של קרוב משפחתו העקרבנון השדי, מגיע עם אחריות גדולה לשמירת מרחק.

2. זהרון הדור (Lionfish): יופי שבא עם אזהרה

עם הסנפירים הפרושים שלו שנראים כמו מניפה מלכותית, הזהרון (Pterois) הוא אחד הדגים היפים והפוטוגניים בשונית. אך היופי הזה הוא אזהרה. קוצי הגב והסנפירים שלו מכילים ארס נוירוטוקסי חזק. עקיצה מזהרון גורמת לכאב עז, בחילות, קשיי נשימה, ובמקרים נדירים גם לשיתוק. הזהרונים אינם תוקפניים, אך אם ירגישו מאוימים, הם יפנו את קוציהם כלפי האיום. לכן, חשוב להעריך את יופיים ממרחק בטוח ולא לנסות להתקרב יתר על המידה.

3. מדוזת קופסה (Box Jellyfish): רוח הרפאים של הים

מדוזת הקופסה (Chironex fleckeri), הנפוצה בעיקר באזורי האוקיינוס ההודי והשקט, נחשבת לאחד היצורים הארסיים ביותר על פני כדור הארץ. גופה כמעט שקוף, מה שמקשה מאוד על זיהויה במים. זרועות הציד הארוכות שלה מכוסות בתאים צורבים (נמטוציסטים) המשחררים ארס קטלני במגע. הארס תוקף את הלב, מערכת העצבים ותאי העור, ויכול לגרום למוות תוך דקות ספורות. חשוב תמיד לבדוק אזהרות מקומיות לגבי הימצאות מדוזות לפני הכניסה למים.

4. חרוט ארסי (Cone Snail): קונכייה יפה, סכנה גדולה

קונכיות החרוט נראות יפות ותמימות, וצוללנים רבים מתפתים להרים אותן. זו טעות מסוכנת. בתוך הקונכייה מסתתר חלזון טורף, אשר יורה צלצל זעיר וחד המכיל תערובת מורכבת של רעלנים (קונוטוקסינים). הארס יכול לגרום לשיתוק שרירים, כולל שרירי הנשימה, ולהוביל למוות. אין נסיוב נגד הארס שלו, והטיפול מתמקד בתמיכה בנשימה עד שהשפעת הרעל תחלוף. לעולם אל תרימו קונכיות שנראות "חיות" מהקרקעית.

5. נחש ים (Sea Snake): שלווה מטעה

נחשי ים הם זוחלים מרתקים המותאמים באופן מושלם לחיים במים. רובם אינם אגרסיביים כלפי בני אדם ויעדיפו להתרחק. עם זאת, הארס שלהם חזק פי כמה מזה של נחשי יבשה כמו הקוברה. נשיכה היא נדירה, ולרוב מתרחשת כשדייגים מסירים אותם מרשתות או כשצוללן חוסם את דרכם לסדק בסלע. מכיוון שהם צריכים לעלות לפני המים כדי לנשום, חשוב לא לחסום את דרכם. תנו להם את המרחב שלהם ותיהנו מהמראה המהפנט שלהם מרחוק.

סיכום: כבוד וזהירות

הכרת היצורים הללו וכיבוד המרחב האישי שלהם הם המפתח לחוויית צלילה בטוחה ומהנה. זכרו תמיד לשמור על איזון ציפה ניטרלי, לשים לב היכן אתם מניחים את הידיים, ופשוט ליהנות מהתצפית. למידע נוסף על עזרה ראשונה לפגיעות מבעלי חיים ימיים, מומלץ לעיין במדריכים של ארגונים מקצועיים כמו Divers Alert Network (DAN). אם אתם רוצים ללמוד עוד על העולם המופלא הזה, אתם מוזמנים לבקר בבלוג שלנו או ליצור איתנו קשר.

The post 5 יצורים ימיים שלא כדאי לגעת בהם appeared first on 2Dive.

צלילת לילה היא אחת החוויות העוצמתיות והמרתקות ביותר שעולם הצלילה מציע. כשהשמש שוקעת, השונית משנה את פניה לחלוטין. יצורים שביום מסתתרים יוצאים החוצה, הצבעים נראים עזים יותר תחת אלומת הפנס, ותחושת השלווה והמסתורין היא משהו שקשה לתאר במילים. אבל כדי שהחוויה תהיה בטוחה ומהנה, חשוב להתכונן נכון. הנה כמה טיפים שיעזרו לכם לצלול אל תוך הלילה בביטחון.

הכנה וציוד – מה חשוב לדעת?

ההכנה לצלילת לילה מתחילה עוד לפני שמגיעים למים. הציוד שלכם חייב להיות מוכר ונוח, וזה לא הזמן לנסות מסכה חדשה. הדבר החשוב ביותר הוא, כמובן, התאורה. כל צולל חייב להיות מצויד בפנס ראשי חזק ואמין, ופנס גיבוי קטן יותר למקרה חירום. מומלץ גם לחבר סטיקלייט (כימי או אלקטרוני) לווסת או למיכל שלכם, כדי שבן הזוג יוכל לזהות אתכם בקלות בחשיכה. ודאו שהסוללות טעונות במלואן לפני הכניסה למים.

תקשורת מתחת למים – שפת הפנסים

בלילה, התקשורת משתנה. אנחנו מסמנים עם הידיים בתוך אלומת הפנס שלנו. ישנם גם כמה סימנים ייעודיים לצלילה לילית: סימון "OK" נעשה על ידי ציור מעגל עם הפנס על כף היד, ותנועה מהירה של הפנס למעלה ולמטה מסמנת "שימו לב" או "בעיה". תרגלו את הסימנים האלה עם בן הזוג שלכם לפני הכניסה למים. למידע נוסף על התמחויות צלילה, תוכלו לקרוא בבלוג של PADI, ארגון הצלילה המוביל בעולם.

ניווט בחשיכה – איך לא לאבד את הדרך?

הניווט בלילה יכול להיות מאתגר יותר מכיוון שנקודות ציון מוכרות נראות שונה או נעלמות לגמרי. תכננו את מסלול הצלילה מראש, והשתמשו במצפן. שמרו על קשר עין עם בן הזוג ועם מוביל הקבוצה. צלילות לילה רבות מתבצעות ככניסה מהחוף, ולכן חשוב לזכור את הדרך חזרה. השתמשו בטכניקת ניווט הדדית או עקבו אחר קווי עומק כדי לשמור על כיוון.

מפגש עם בעלי חיים ליליים

זהו גולת הכותרת של צלילות הלילה. תמנונים, סרטנים, דיונונים וחשופיות הם רק חלק קטן מרשימת היצורים שתפגשו. זכרו לכבד את בעלי החיים ולא לסנוור אותם ישירות עם הפנס. האירו את האלומה לידם, לא ישירות עליהם. אחד היצורים המרתקים ביותר לפגוש בלילה הוא התמנון, כמו תמנון עינוני המרהיב, שיוצא לצוד בחסות החשיכה. הביאו את פלאי הלילה הביתה עם הדפסים מדהימים מהגלריה שלנו. תוכלו למצוא עוד המון תוכן מרתק בבלוג שלנו.

כללי בטיחות קריטיים

הבטיחות תמיד קודמת. בצלילת לילה, יש להקפיד אפילו יותר. אל תאירו לעולם בפניו של צולל אחר, זה מסנוור ומבלבל. בצעו בדיקת ציוד הדדית קפדנית לפני הכניסה למים. שמרו על עומק רדוד יחסית והיצמדו לתכנית הצלילה. אם אתם מרגישים לחץ או בלבול, עצרו, נשמו והתמקדו באלומת הפנס שלכם. אם יש לכם שאלות נוספות, תמיד תוכלו ליצור איתנו קשר. צלילה נעימה!

The post טיפים לצלילה לילית appeared first on 2Dive.

דמיינו שאתם מרחפים מתחת למים ללא מאמץ, כמו סופרמן, כשנופים תת-ימיים מרהיבים חולפים על פניכם. זו התחושה של צלילת זרם (Drift Diving) – אחת מצורות הצלילה המרגשות והמתגמלות ביותר. במקום להילחם בזרם, אנחנו נותנים לו להוביל אותנו להרפתקה. עם זאת, צלילה בזרמים דורשת תכנון, ידע וכבוד לים. המדריך הזה יעזור לכם לעשות את זה נכון.

מהי צלילת זרם ואיך מתכוננים אליה?

צלילת זרם היא פשוט צלילה שבה אנחנו משתמשים בזרם הטבעי של המים כדי לנוע. הצלילה מתחילה בנקודה אחת ומסתיימת באחרת, שם סירת הצוללים אוספת אותנו. התדריך לפני צלילה כזו הוא קריטי. חשוב להקשיב היטב למוביל הצלילה, להבין את כיוון הזרם, את המסלול המתוכנן, ואת סימני הידיים המוסכמים. ודאו שאתם ובן הזוג שלכם מבינים את תכנית הפעולה למקרה של היפרדות.

טכניקות לצלילה נכונה בזרם

הסוד לצלילת זרם מהנה הוא להישאר רגועים ולזרום עם המים. שמרו על גוף מאוזן ויציב (streamlined) כדי להפחית את התנגדות המים. הימנעו משחייה מאומצת נגד הזרם – זה רק יבזבז לכם אוויר ויגרום לתשישות. השתמשו בווסט (BCD) כדי לשלוט על הציפה שלכם בעדינות. אם אתם צריכים לעצור, אל תנסו לתפוס באלמוגים חיים; חפשו סלע או פיסת קרקע מתה כדי להיאחז בה בזהירות.

ציוד חיוני לצלילות זרם

בנוסף לציוד הצלילה הסטנדרטי, ישנם שני פריטים שהם חובה בכל צלילת זרם: מצוף סימון (SMB) וגלגלת. לקראת סוף הצלילה, תצטרכו לשחרר את המצוף אל פני המים כדי שהסירה תדע בדיוק היכן אתם נמצאים. כמו כן, משרוקית או ראי סימון המחוברים למאזן הציפה יכולים להיות מציל חיים במקרה שאתם עולים רחוק מהסירה. ארגון הבטיחות Divers Alert Network (DAN) מדגיש תמיד את חשיבות ציוד האיתות.

כללי בטיחות שאסור לשכוח

הישארו קרובים לבן הזוג שלכם ולקבוצה. בזרם, קל מאוד להיסחף ולהתרחק. שמרו על קשר עין מתמיד. עלו לעצירת הבטיחות כקבוצה, ושחררו את המצופים יחד. אם אתם מרגישים שהזרם חזק מדי או שאתם מאבדים שליטה, אותתו למוביל הצלילה. צלילה בזרמים חזקים יכולה להיות מסוכנת, וחשוב להכיר במגבלות שלכם. חיות ים גדולות וחזקות, כמו אלה שתוכלו לראות בגלריית ההדפסים שלנו, משגשגות בזרמים, מה שהופך את החוויה למרהיבה אך דורשת כבוד. תוכלו למצוא מידע נוסף בבלוג שלנו.

המקומות הטובים בעולם לצלילות זרם

ישנם אתרים מדהימים ברחבי העולם המפורסמים בצלילות הזרם שלהם. פלאו, עם פינות כמו Blue Corner ו-Ulong Channel, היא גן עדן לחובבי זרמים. המלדיביים, קוזומל במקסיקו, וראנגירואה בפולינזיה הצרפתית הם יעדים נוספים שמציעים חוויות בלתי נשכחות. אם יש לכם שאלות, צרו איתנו קשר.

The post טיפים לצלילה בזרמים appeared first on 2Dive.

עונת הצלילה הסתיימה והחוויות נשארו, אבל מה עם הציוד היקר ששירת אותנו נאמנה? תחזוקת ציוד צלילה ואחסון נכון שלו בין עונות הם לא רק עניין של סדר וניקיון, אלא שלב קריטי לשמירה על בטיחותנו ועל אורך חיי הציוד. תחזוקה נכונה מבטיחה שבפתיחת העונה הבאה, הציוד צלילה שלכם יהיה מוכן ומזומן לצלילה, ללא תקלות או בלאי מואץ.

שטיפה וייבוש – הבסיס של תחזוקת ציוד צלילה

השלב הראשון והחשוב ביותר בכל תהליך של תחזוקת ציוד צלילה הוא שטיפה יסודית במים מתוקים. מלח, כלור וחול הם האויבים הגדולים של חומרים כמו נאופרן, סיליקון ומתכת. הקפידו לשטוף כל פריט ופריט – מהווסת ועד הסנפירים – במים זורמים.

לאחר השטיפה, שלב הייבוש הוא קריטי. יש לייבש את הציוד לחלוטין במקום מוצל ומאוורר היטב. ייבוש בשמש ישירה גורם נזק בלתי הפיך לחומרים, מפרק את הגומי ומאיץ בלאי של הציוד.

טיפול ברכיבים קריטיים: וסת, מאזן ומחשב

אלו הם לב המערכת שלנו, ודורשים תשומת לב מיוחדת. את הווסת יש להשרות במים מתוקים כשהמכסה למניעת כניסת מים (dust cap) סגור היטב. לאחר מכן, יש לייבש אותו לחלוטין ולאחסן בתיק ייעודי לציוד צלילה, מבלי לקפל או למעוך את הצינורות.

את מאזן הציפה (BCD) יש לנפח ולשטוף היטב מבחוץ ומבפנים. מלאו אותו כשליש במי ברז, נפחו אותו ונערו היטב כדי לשטוף את המלח שהצטבר בפנים. רוקנו את המים לחלוטין ותלו לייבוש כשהוא מנופח חלקית.

במחשב הצלילה, שטפו, יבשו והקפידו להוציא את הסוללה למניעת נזילות וקורוזיה במהלך האחסון. ביצוע תחזוקת ציוד צלילה נכונה לרכיבים אלה יכול להיות ההבדל בין צלילה מהנה לצלילה מסוכנת. אם אתם לא בטוחים, תמיד כדאי לתת לבעל מקצוע לבדוק את הציוד. אחרי הכל, לפעמים אין תחליף לעין מקצועית, בדומה לאופן שבו צילום איכותי יכול ללכוד צללית של צולל ברגע מושלם.

חליפת צלילה, מסיכה וסנפירים

את חליפת הצלילה מומלץ לכבס ידנית עם שמפו ייעודי לחליפות נאופרן, שינקה אותה משאריות מלח וריחות לא נעימים. בדקו שאין קרעים או חורים קטנים הדורשים תיקון. לאחר ייבוש מלא, תלו אותה על קולב רחב וחזק כדי למנוע קמטים ועיוותים באזור הכתפיים.

את המסיכה והסנפירים יש לאחסן במקום קריר וחשוך, רצוי בקופסה המקורית שלהם, כדי למנוע עיוות של הסיליקון והפלסטיק. מידע נוסף על נושא של תחזוקת ציוד ניתן למצוא במדריכים הרשמיים של ארגונים מובילים בעולם כמו PADI.

אחסון ציוד צלילה: איפה ואיך?

השלב האחרון של תחזוקת ציוד צלילה מוצלחת הוא האחסון הפיזי. מצאו מקום אחסון שהוא קריר, יבש וחשוך בבית. הימנעו לחלוטין ממחסנים חיצוניים או חניות בהם יש אדי דלק או כימיקלים אחרים, שעלולים לפגוע בחומרי הסיליקון והנאופרן.

השתמשו בתיקים ובקולבים ייעודיים כדי לשמור על צורתו המקורית של הציוד לאורך זמן. למידע נוסף וטיפים מקצועיים מעולם הצלילה, אתם תמיד מוזמנים לבקר בבלוג שלנו או פשוט ליצור איתנו קשר.

The post תחזוקת ציוד צלילה: המדריך המלא לאחסון נכון בין העונות appeared first on 2Dive.

• פתיחה
• תכנון החופשה המשפחתית בכרתים
• צלילה באגיה פלגיה כחלק מהחופשה המשפחתית בכרתים
• מה עוד כולל טיול משפחתי בכרתים
  • ארמון מאליה
  • ארמון קנוסוס
  • האקווריום של כרתים
  • כפר קריצה וקניון קריצה
  • שדרת החנויות בהרקליון
  • מנזר סלינארי
  • שקיעה בחרסוניסוס
• המלון והחוויה בחופשה המשפחתית בכרתים
• סיכום חופשה משפחתית בכרתים

פתיחה

יש רגעים שבהם צריך לעצור את השגרה, לקחת אוויר ולחגוג משהו חשוב באמת. לכבוד יום ההולדת של חיה החלטנו לצאת ל־חופשה משפחתית בכרתים – לשלב בין סיבה למסיבה לבין הצורך להתאוורר. חיפשנו יעד שיהיה נעים ונגיש לילדים, תיירותי במידה הנכונה אבל לא עמוס מדי, כזה שיאפשר לנו גם לנוח וגם לגלות חוויות חדשות. רצינו מזג אוויר טוב, חופים ומים חמימים, אבל בלי הצפיפות של עונת השיא. לכן בחרנו לצאת דווקא באמצע ספטמבר, רגע אחרי החופש הגדול ולפני החגים – כשכרתים כבר רגועה יותר, אבל הים עדיין מזמין.

הבחירה נפלה על כרתים, יעד קרוב עם טיסה קצרה שמתאימה לילדים בני 8 ו־11, מלון "הכל כלול" עם פארק מים שידע לספק שעות של הנאה, וגם אופציה אמיתית לנו – ההורים – לצלול. אפילו לילדים חיכתה צלילת היכרות ראשונה. מעבר לכך, האי מציע שילוב מושלם: טיולים בטבע, מפגשים עם תרבות והיסטוריה, חופים ומערות, ומעל הכול – את התחושה שהגענו ליעד שמדבר לכל אחד מבני המשפחה בדרך אחרת.

תכנון החופשה המשפחתית בכרתים

כדי שהחופשה תתגלגל בצורה חלקה, נעזרנו ברעות מועלם, שעזרה לנו לא רק לתכנן את המסגרת הכללית אלא גם למצוא רכב שכור שיתאים למשפחה ולאתר את מועדון הצלילה המדויק עבורנו. ההכוונה שלה הפכה את ההכנות להרבה יותר פשוטות, ואיפשרה לנו להתמקד בהנאה הצפויה – ולא בבירוקרטיה.

בכרתים פזורים חופים ואתרי צלילה מגוונים. לאורך החוף הצפוני יש מפרצים שקטים עם מים צלולים שמתאימים במיוחד לצלילות היכרות, בעוד שבאזורים אחרים אפשר למצוא מערות תת־ימיות, קירות דרמטיים ועולם ימי עשיר. האי כולו נחשב יעד אהוב על צוללים, עם שילוב של מים חמימים, ראות טובה ואווירה ים־תיכונית רגועה. היתרון של חופשה משפחתית בכרתים הוא האפשרות לשלב את כל אלה בטיול אחד.

מבין כל האתרים האפשריים בחרנו דווקא באגיה פלגיה. הסיבה פשוטה: זהו מפרץ קטן ומוגן יחסית, עם חוף נעים למשפחות ואפשרויות צלילה שמתאימות גם למתחילים וגם למנוסים יותר. המיקום נוח, קרוב להרקליון ולכבישים הראשיים, כך שלא נדרשו נסיעות ארוכות מדי עם הילדים. השקט של העונה, המים הצלולים והאפשרות לשלב בין יום חוף רגוע לצלילה חווייתית הפכו את אגיה פלגיה לבחירה הטבעית עבורנו.

צלילה באגיה פלגיה כחלק מהחופשה המשפחתית בכרתים

ב־Diver’s Club Crete מצאנו בדיוק את מה שחיפשנו: מועדון צלילה קטן, נעים ובאווירה משפחתית, אבל גם מקצועי ומאורגן להפליא. הילדים (בני 8 ו־11) יצאו לצלילת היכרות בחוף הסמוך למועדון. תחילה הלבישו אותם בציוד מתאים, לאחר מכן פגשו מדריך חביב ודובר אנגלית – הבן הגדול תרגם לקטנה כשצריך, אבל שניהם הסתדרו מצוין והבינו היטב את ההסברים. הצלילה התחילה בשלבים רגועים של הסתגלות למים ולציוד, ולאחר מכן המשיכה בסיבוב קצר מתחת לפני הים. שם הם נחשפו לראשונה לעולם הימי: דגים צבעוניים, סרטנים וחסרי חוליות שונים שהפכו את החוויה למרגשת במיוחד.

במקביל, חיה ואני יצאנו לצלילה באתר “המערה הכחולה”. שטנו בסירה מהמועדון אל מול צוק סלע מרשים, שמתחתיו נפתח עולם תת־ימי מיוחד. במשך כחמישים דקות צללנו במים צלולים ורגועים, כשהאור חודר אל תוך חללי הסלע ויוצר אווירה כמעט מסתורית. לצד הצורות הגאולוגיות המרהיבות פגשנו גם עולם עשיר של דגים וצמחיית ים. זו הייתה צלילה נעימה, לא מאתגרת מדי אבל כזו שמספקת תחושת עומק ועוצמה. לאחר שחזרנו אל החוף, מקלחת קצרה והתארגנות, חזרנו למלון בדיוק בזמן לארוחת צהריים – עם חיוך גדול ותחושת סיפוק.

מה עוד כולל טיול משפחתי בכרתים

ארמון מאליה

בצפון־מזרח כרתים, לא רחוק מהחוף, שוכן אתר החפירות של ארמון מאליה – אחד מארבעת הארמונות המינואיים המרכזיים באי. זהו מתחם רחב ידיים שבו נחשפו חצרות, מחסנים ומבנים טקסיים ששימשו את התרבות המינואית לפני כ־4,000 שנה. ההליכה בין שרידי האבנים, העמודים והמבנים שחלקם שוחזרו מאפשרת לדמיין כיצד התנהלו החיים במקום, ואת עוצמתה של התרבות הקדומה ששלטה בכרתים. לילדים זו הייתה הזדמנות מוחשית להתחבר להיסטוריה, לראות מקרוב את החפירות הארכיאולוגיות ולהבין כיצד ארכיאולוגים מרכיבים מחדש את סיפורו של אתר עתיק כל כך.

ארמון קנוסוס

אי אפשר לבקר בכרתים מבלי להגיע לארמון קנוסוס, מהאתרים הארכיאולוגיים החשובים ביותר ביוון כולה. כאן נולדה התרבות המינואית, אחת הציוויליזציות העתיקות והמשפיעות של האזור. בין העמודים האדומים, הציורים הצבעוניים והשרידים המרשימים של הארמון, קל לדמיין את סיפורי המיתולוגיה: מבוך המינוטאור, המלך מינוס ודדלוס ואיקרוס. הילדים הביטו בהתרגשות בתמונות הקיר ובאולמות הגדולים, ואנחנו מצאנו את עצמנו מהרהרים על העוצמה התרבותית של המקום הזה לפני יותר מ־3,000 שנה. הביקור היה לא רק חוויה היסטורית, אלא גם שיעור חי לילדים על חיבור בין מיתוס למציאות.

האקווריום של כרתים

האקווריום של כרתים, Cretaquarium, הפך לאחת החוויות שהילדים הכי דיברו עליהן אחרי החופשה. מדובר באחד מהאקווריומים הגדולים בים התיכון, ובתוכו שורה ארוכה של בריכות תצוגה ענקיות. בכל חלון זכוכית נפתח בפנינו עולם ימי מרתק: כרישים חגים מעלינו, צבי ים ענקיים שוחים באיטיות מרשימה, מדוזות זוהרות בצבעי כחול־סגול מהפנטים, ואלפי דגים בשלל צבעים וגדלים. עבור הילדים זו הייתה חוויה חינוכית לא פחות מאשר מהנה – הם שאלו שאלות, התבוננו בסקרנות, ואפילו ניסו לזהות חלק מהמינים שלמדו עליהם בבית הספר. עבורנו, המבוגרים, זו הייתה הזדמנות ליהנות מהטבע הימי של כרתים בלי ציוד צלילה.

כפר קריצה וקניון קריצה

קריצה הוא אחד הכפרים ההרריים היפים והאותנטיים ביותר בכרתים. רחובות צרים מתפתלים בין חנויות קטנות שמוכרות עבודות יד, שטיחים ארוגים, תכשיטים ויין מקומי. הנשים בכפר מציעות רקמות מסורתיות, והאווירה הכללית איטית ונינוחה – כאילו הזמן עמד מלכת. אחרי סיבוב קצר בין הסמטאות יצאנו למסלול הליכה בקניון קריצה. זהו מסלול קצר יחסית, מושלם למשפחות עם ילדים, אך מלא ביופי פראי: צוקים גבוהים, עצי זית עתיקים ונוף שגורם לך לרצות לעצור בכל כמה צעדים לצילום נוסף. הילדים נהנו לחפש לטאות בין האבנים ולדמיין שהן "שומרים" על הקניון. עבורנו זו הייתה דרך להתחבר לטבע הפראי של כרתים בלי מאמץ פיזי גדול.

שדרת החנויות בהרקליון

ביקור בהרקליון, עיר הבירה של כרתים, הכניס אותנו לאווירה שונה לחלוטין. שדרת החנויות דדאלו מלאה בחנויות מותגים בינלאומיים לצד בוטיקים מקומיים, בתי קפה שוקקים ודוכנים צבעוניים. הרחוב מלא חיים – תיירים, סטודנטים מקומיים ואמנים שמנגנים ברחוב. אחרי ימים של טיולים בכפרים ובטבע, המעבר לאווירה עירונית מודרנית היה שינוי קצב מרענן. הילדים התלהבו מחנויות המזכרות, ואנחנו ניצלנו את ההזדמנות לקצת שופינג – תיירותי אמנם, אך מהנה.

מנזר סלינארי

בין הטיולים עצרנו במנזר סלינארי, פנינה שקטה בלב הדרך. המנזר, שמוקדש לסנט ג’ורג’, נחשב מקום קדוש בקרב המקומיים וכל מי שעובר בעמק עוצר להדליק נר או לומר תפילה. המבנה הפשוט אך המרשים עטוף בהרים ירוקים, והאווירה במקום מקרינה שלווה רוחנית יוצאת דופן. עבורנו זו הייתה הזדמנות לקחת הפסקה, לנשום עמוק ולהתחבר לצד הרוחני של האי – גם אם לרגע קצר.

שקיעה בחרסוניסוס

את אחד הימים סיימנו בטיול שקיעה בחרסוניסוס, חוויה שחתמה את היום בצורה מושלמת. טיילנו לאורך הטיילת, בזמן שהשמיים נצבעו בגווני כתום, ורוד וסגול, והים הפך למראה ענקית שהחזירה את הצבעים בעוצמה מרהיבה. הילדים צילמו עשרות תמונות והתרגשו מהשינוי המהיר בשמיים, ואנחנו פשוט ישבנו מול הנוף, אספנו רגע של שלווה ונתנו ליום להתפוגג לאט לאט. זה היה תזכורת לכך שחלק מהקסם של חופשה משפחתית בכרתים טמון ברגעים הפשוטים – לשבת יחד מול הים ולתת לטבע לעשות את שלו.

המלון והחוויה בחופשה המשפחתית בכרתים

בחרנו להתארח ב־Star Beach Hotel, מלון "הכל כלול" שמשלב בתוכו גם פארק מים גדול. הבחירה התגלתה כמדויקת: מצד אחד קיבלנו את כל הנוחות – חדרים מרווחים, אוכל זמין סביב השעון ושקט של חופשה בלי דאגות; מצד שני הילדים מצאו את עצמם מבלים שעות על גבי שעות במגלשות, בריכות ומשחקי מים. מלון הכל כלול עם פארק מים הופך כל חופשה משפחתית בכרתים לנוחה ופשוטה יותר.

עבורנו, ההורים, זו הייתה מתנה לא פחות גדולה – בזמן שהם התרוצצו בין המתקנים, יכולנו ליהנות מהחוף הצמוד, מכוס קפה על שפת הבריכה או פשוט מהרגעים הרגועים ביחד. השילוב בין הנוחות של "הכל כלול" לבין האנרגיה הבלתי נגמרת של פארק מים הפך את החופשה להרבה יותר מאוזנת: הילדים קיבלו הרפתקאות ופעילות, ואנחנו קיבלנו שקט ותחושת פינוק.

סיכום חופשה משפחתית בכרתים

כרתים התגלתה עבורנו כבחירה מושלמת: חופשה לא יקרה, מלאה בתוכן וגיוון. היא שילבה בילוי משפחתי במלון עם פארק מים, חוויית צלילה ראשונה לילדים, מפגש עם טבע פראי, טיולים היסטוריים ותרבותיים, וגם קצת מודרניות ושופינג בעיר הגדולה. זו הייתה חופשה שבה כל אחד מצא את מקומו – הילדים נהנו, אנחנו נרגענו, וביחד יצרנו זיכרונות שיישארו איתנו עוד זמן רב.

אנחנו ממליצים בחום על חופשה משפחתית בכרתים, במיוחד מחוץ לעונת השיא, כשהאי פחות צפוף ועדיין מלא קסם. גם אם שדה התעופה של כרתים יכול להיות מעט בעייתי, זו נקודת תורפה זניחה מול מכלול החוויה. בסופו של דבר – חופשה מושלמת.

רוצים לקרוא עוד? מוזמנים לעיין ב־מאמרים נוספים.
רוצים להכיר אותנו יותר? כנסו ל־מי אני.
ואם התאהבתם ביופי התת־ימי של כרתים, תוכלו גם לרכוש צילומי טבע תת־ימי על קנבס.

The post חופשה משפחתית בכרתים – טיול סתווי עם טוויסט של צלילה appeared first on 2Dive.

האם אי פעם תהיתם לעצמכם מה היא צלילה? כעת תוכלו להפסיק לתהות. המאמר שלפניכם יסביר לכם מה משמעות המילה "צלילת סקובה" ולמה אתם יכולים לצפות במהלך החוויה המיוחדת הזו, הקרויה "צלילה". אנחנו מקווים שאם תחליטו אי פעם לנסות ולצלול, תאהבו זאת לפחות כמונו.

צלילה ספורטיבית (צלילת "כיף") הפכה לפופולארית ביותר, מאז שז'אק איב קוסטו (אחד מצוללי הסקובה המפורסמים ביותר) ואמיל גגנן, המציאו את הווסת – לפי – דרישה; אחד מאבני הדרך החשובים ביותר של צלילת סקובה.

נכון להיום, למעלה ממיליון צוללים חדשים מקבלים רישיון צלילה מדיי שנה. אנחנו מקווים, שתוכלו להצטרף לשורותיהם גם כן, אז בואו נכיר ביחד את אחד מענפי הספורט האתגרי הבטוחים והמעניינים ביותר בעולם.

אז מה זה בעצם צלילת סקובה?

בעקרון, המשמעות היא להגיע אל מתחת לפני המים ולהיות מסוגלים לנשום שם. עד כמה פשוט שזה נשמע.

בחלק גדול מהצלילות הספורטיביות פירושו של דבר, שעל הגב יש לכם מיכל עם אוויר דחוס ואתם יכולים לנשום את האוויר הזה, ע"י שאיפה דרך ווסת. כאשר אתם לוקחים איתכם אוויר אל מתחת למים, תוכלו לשהות שם פרקי זמן ארוכים יותר מאשר בצלילה עם עצירת נשימה – ותוכלו ליהנות הרבה יותר מהמחזה התת מימי המרשים שהים יכול להציע לכם.

כדי להפוך לצוללים יש לעשות אחת משתי פעולות: לרדת לצלילת היכרות (אינטרו), בצמוד למדריך, או לעבור קורס צלילה ולהפוך לצולל עצמאי. למי שרוצה להתנסות באופן חד פעמי, צלילת היכרות יכולה להיות פתרון זול ופשוט: יורדים לצלילה רדודה עם ציוד מלא ובליווי של מדריך שמוביל אתכם באתר צלילה יפיפה ומתנסים בחוויה הראשונית של חשיפה לעולם התת מימי. צלילות כאלו מאד מוגבלות מכיוון שאתם חייבים לצלול בליווי מדריך אבל הן מהוות טעימה נפלאה למי שמגיע לחופשה קצרה ורק רוצה להתנסות.

אם חשקה נפשכם להיות צוללים מן המניין, קורס צלילה הוא הכיוון שלכם. בקורס צלילה תלמדו את יסודות הצלילה, תלמדו לתפעל ציוד צלילה והכי חשוב – תבלו מתחת לפני המים ביחד עם מדריך. בתום שבוע של חוויות וכיף תהפכו לצוללים מן המניין ומכאן – הדרך לעולם הדממה פתוחה בפניכם!

מה עושים בוגרי קורס צלילה?

קודם כל – הם נהנים מהחיים (וזה ידוע שצוללים נהנים יותר!). חלק גדול מהצוללים מחליט לשמור על הצלילה כתחביב כייפי לחופשות וסופי שבוע. ישראל, אשר נושקת לשני ימים, מאפשרת לכל צולל ספורטיבי יעדים רבים ומאתגרים. העיר הדרומית אילת מתגאה בשונית האלמוגים הצפונית ביותר בעולם. בים התיכון יש שפע של אוניות טרופות (ואפילו צוללות!) שהפכו לאתרי צלילה מעניינים.

מחוץ לגבולות ישראל יש מגוון אין סופי של אתרי צלילה, החל במוכרים יותר כמו האיים המאלדיביים ותאילנד ועד לאיזורים מתויירים פחות כמו האגמים הגדולים בארצות הברית ואפילו בריכות צלילה יעודיות בערים אחדות במרכז אירופה. עם רישיון צלילה ביד, כל חופשה יכולה להפוך להרפתקאה אחרת לגמרי.

צוללים רבים בוחרים לתעד את הצלילה שלהם ובשנים האחרונות, תחום הצילום התת מימי (הן בסטילס והן בווידאו) צובר תאוצה אדירה. בין אם מדובר במצלמת כיס קומפקטית ועד למצלמות ענק מקצועיות ויקרות, בפעם הבאה שתרדו לצלול, תוכלו להראות לכולם את הדולפין שבא לשחק איתכם!

צוללים שרוצים קצת יותר יכולים להתקדם ולצבור הסמכות שונות: צלילות עומק, צלילות לאוניות טרופות, ניווט תת מימי, צילום (סטילס ו-וידאו) ואפילו היכרות עם עולם החי והצומח שמתחת למים.

מי שרוצה להפוך את הצלילה למקצוע יכול לבחור קורסים נוספים, כמו קורס חילוץ והצלה תת מימי, קורס מוביל קבוצות (דייב מאסטר), קורס מדריכי צלילה או קורסים של צלילה טכנית, שמאפשרים לרדת לצלילות עמוקות וארוכות יותר, עם ציוד מסובך וידע נרחב בהתאם.

אחד הדברים שלומד כל צולל מתחיל הוא שאין סוף לחוויות ואין גבול ליכולת ללמוד ולהתפתח. צלילה תפתח בפניכם עולם שלם של אפשרויות וחוויות. תוכלו להכיר אנשים חדשים עם תחום עניין דומה, ולהכיר את העולם ואת הים, כפי שמעולם לא חשבתם שאפשר.

The post מה היא צלילת סקובה? appeared first on 2Dive.

הדרך לגיהנום, כך אומרים, רצופה בכוונות טובות. הדרך לגן העדן לעומת זאת, רצופה במטוסים רבים. לאחר שבועות של ציפייה התכנסנו אשתי ואני בשדה התעופה בן גוריון. היעד: המלדיביים וסרי לנקה. המטרה: ירח דבש שלא נשכח בחיים. האמצעי: חברת הטיולים Wild Dive, עם אנשים מוכשרים ואיכפתיים שעושים הכל כדי להפוך לך את הטיול לחוויה אמיתית.

אז איך מגיעים לאיים המלדיביים? צריך בשביל זה שלוש טיסות: טיסה ראשונה קצרה מישראל לעמאן, באמצעות חברת התעופה "רויאל ג'ורדניאן" המשובחת. משם ריצה בהולה לטיסת ההמשך מעמאן לסרי לנקה (כולל פקידה מקומית מקסימה שפשוט הקפיצה אותנו לראש התור בבידוק הבטחוני כדי להספיק להגיע למטוס הבא) ולבסוף, טיסה שלישית ואחרונה (עם סרי לנקן אייר) מקולומבו לשדה התעופה שליד העיר מאלה – בירת האיים המלדיביים. לסרי לנקה, נחזור מאוחר יותר, בחלק השני של הטיול שלנו.

למי שעדיין לא ביקר במלדיביים (מהר! לכו מהר!) מגלה האוקיינוס ההודי שפע ענק של הפתעות. הארכיפלג מורכב ממאות איים שמספרם משתנה בהתאם לעונות השנה: חלק נגלים וחלק שוקעים עם הגאות והשפל. חלק מן האיים מהווים פסגות של הרים תת מימיים שקועים ואיים אחרים – הם איי אלמוגים אמיתיים: איים שנוצרו כתוצאה משוניות אלמוגים ענקיות. שגדלו עד שיצאו מן הים והתכסו בחול וצמחייה.

הרפובליקה האיסלאמית של המלדיביים עושה הפרדה ברורה בין האוכלוסייה המקומית לבין התיירים, כך שבדרך כלל לא תראו את המקומיים כמעט בכלל: יש איים שמוקדשים לתיירות בלבד. איים אחרים מוקדשים למקומיים בלבד. מרבית האיים קטנים כל כך שהם לא מיושבים בכלל.
אף על פי שאסור להכניס למלדיביים אלכוהול, מרבית היאכטות והריזורטים (מלונות או בקתות לתיירים) מחזיקים בר משקות משלהם באישור השלטונות והם ישמחו להגיש לכם, כך שאין צורך לדאוג בנושא.

בנוסף, מרבית אתרי התיירות והחנויות מקבלים דולרים אמריקניים, כך שאין צורך להחליף כספים למטבע המקומי. המחירים לתיירים יחסית גבוהים (המלדיביים נחשבים לאתרי התיירות מהיקרים בעולם!) אז קחו זאת בחשבון בתכנון הטיול שלכם מראש.

חייה את הרגע

גם אשתי וגם אני צוללים ולכן, החלטנו שהיעד שלנו במהלך השבוע במלדיביים יהיה יאכטת צלילה בשם "קרפה דיאם" – חיה את הרגע בלטינית. היאכטה נודדת מאתר צלילה אחד למשנהו ומאפשרת לחוות את המיטב שמתחת למים.

למי שצלילה אינה בראש מעייניו, יוכל תמיד לבחור ביאכטה שמאפשרת טיולים באיים, או אפילו לבחור בריזורט: מלון בקתות ששוכן בדרך כלל על אי קטנטן ומרבית הבקתות בנויות ממש מעל המים, עם מדרגות פרטיות מהחדר שלכם אל הים, חופים אינסופיים של חול לבן וחם, דקלי קוקוס וצוות מסור שממתין למוצא פיכם.

פגשנו את סאנה, נציגת היאכטה כבר בשדה התעופה והיא כינסה את כולנו, תיירים נרגשים מבריטניה וסקוטלנד, רוסיה, שוויץ, אוסטרליה וישראל, כדי לעלות בפעם הראשונה אל היאכטה.

קרפה דיאם היא יאכטת צלילה (Live Aboard) שמספקת את כל שירותי הצלילה הנדרשים לשהיה בת שבוע בלב הים. מרבית הצוות מורכב ממקומיים תושבי האיים, אנשים חייכנים, סבלניים ונעימים שעושים את הכל כדי להנעים את האווירה על התיירים. הצוות כולל קפטיין, מדריכי צלילה, שף נפלא שמכין לנו את מיטב המטעמים וכמובן אנשי צוות, מנקים וצוות צלילה.

רמת היאכטה גבוהה ביותר (שווה ערך למלון 4 כוכבים). החדרים מרווחים וספוני עץ. המיטות נעימות ומרופדות. בכל חדר יש מיזוג, שירותים ומקלחת צמודים. את המגבות מחליפים כל הזמן (יש מכבסה קטנה ביאכטה עצמה) ואת החדרים מנקים ומסדרים פעמיים ביום.

האוכל עצמו מצויין וכולל שפע של פירות טרופיים טריים (טעימים לאללה! הרבה יותר מהמקבילות הישראליות בדרך כלל), דגים מקומיים, תבשילים חריפים וקלילים בחלב קוקוס והרבה אורז – "הלחם" של המזרח. בארוחות הבוקר מכינים חביתות לפי טעמכם (השף מברר בערב קודם איזו ביצה אתם אוהבים) ולפעמים מגיעות הפתעות כמו "מלאווח" מקומי, בליווי של סלסת דגים חריפה.

אחד הערבים כלל ירידה לאי קטנטן (קו חוף של כ – 200 מטרים בלבד), עם צמחייה ירוקה שופעת, עצי קוקוס וחול לבן בתולי. במהלך אותו הערב הכין הצוות פסל – חול של כריש לוויתן, אשר עוטר בחול שחור ובנקודות לבנות ולקינוח, הוסיפו לו סנפירי עץ. הם טוענים שזה מביא מזל, ובאמת – למחרת היום ראינו כרישי לוויתן בפעם הראשונה.

מוקדם יותר באותו היום קפצו השף והעוזר שלו לסירת המנוע הקטנה, עם כמה חוטים ופתיונות. חצי שעה לאחר מכן הם חזרו עם חיוך רחב על הפנים… ולוטיין אדום ענקי. הלוטיין כיכב בארוחת הערב על האי, כשהוא נצלה על גחלים לוחשות בליווי תפוחי אדמה והוגש לצד אורז מבושל, פירות וירקות.

כשחזרנו לחדר מאוחר יותר, חיכתה לי ולאשתי הפתעה נעימה: סידור פרחים נפלא וברכות לרגל ירח הדבש שלנו המתינו על המיטה. קשה מאד שלא להתאהב בצוות אחרי השקעה כזו.

צלילה במלדיביים

האיים המלדיביים נחשבים לאחד מאתרי הצלילה המבוקשים והמוצלחים ביותר בעולם. בכל פינה נגלות לצולל או למשנרקל שפע של חוויות תת מימיות: אוניות טרופות, ריפים שופעי חיים, שפע אדיר של אלמוגים, דגים ובעלי חיים נוספים.

צלילות הקיץ במלדיביים הן ברובן צלילות זרם או "דריפט" ומתרכזות בחלקים המערביים של הארכיפלג. בשונה מ"הבריכה" האילתית המוכרת לנו, במלדיבים זרם הוא שם המשחק. זרם המים החזק מביא לשוניות שפע של חומרי מזון ומקיים מערכת אקולוגית עשירה ומגוונת. החסרון כאן הוא שכאשר מתכננים צלילות צריך לקחת את הזרמים בחשבון: לפעמים מדובר בזרמים חזקים, גועשים, שלא מאפשרים להתקדם מולם. לפעמים, המים שקטים וצלולים כל כך שפשוט כיף לרחף בהם.

הזרמים מספקים חומרים מזינים לשוניות והן הופכות לנווה מדבר ענק ויפייפה, שופע בחיים. תוכלו למצוא כאן פרפרונים, אנג'לים, נתחנים (כולל נתחני נאסו ובלו פאודר ענקיים), דגי עטלף סקרנים שיעוטו עליכם ממש בתחילת הצלילה, סטינג ריי, צבי ים, כרישים, מנטות ואפילו כרישי לוויתן. הכמות של בעלי החיים הללו עצומה, ההפתעות מחכות מאחורי כל פינה, בלט סלע או ריף.

הצוות המיומן של "קרפה דיאם" לקח אותנו פעם אחר פעם לאתרי צלילה מרהיבים: אם מדובר בלגונות שבהן מנטות רעבות, אוניות טרופות או פסגות של הרים תת מימים, שופעות חיים. ב MAYAA THILA עברנו צלילת לילה בלתי נשכחת עם כרישים בכל פינה, סטינג ריי, צבי ים ולוקוסים ענקיים משחרים לטרף. למחרת עברנו באותו אתר צלילת יום וראינו אוכלוסיית דגים אחרת לחלוטין, עם שושנונים, נתחנים, אנג'לים (כולל בלו פייס נדירים ביותר!) קיסרונים, תוכינונים, דגי נפוליאון חלילונים, נצרנים ועוד.

באחד הערבים הגענו ללגונה שקטה, שבה הדליק הצוות אורות שמשכו כמויות עצומות של פלנקטון. לאחר מספר דקות של המתנה הופיעו צלליות שקטות מתחת לפני המים: זוג מנטות עלו לאכול. בתוך שניות המים געשו בתיירים נלהבים שקפצו עם הבגדים ומצלמות לצלם את הענקים הרעבים. המנטות המשיכו לאכול עוד שעה ארוכה, רוקדות בדרכן הקסומה והמיוחדת ומהוות את מוקד תשומת הלב. למחרת הן נצפו שוב גם בצלילה. כנראה שהן באו לאמר שלום ותודה על ארוחת הערב.

על מנת לצלול במלדיביים וליהנות מכך באמת, כדאי לקחת פריטי ציוד צלילה מסויימים:

כפפות – ניתן לרכוש כפפות חד פעמיות עם בטנה עבה. מומלץ יותר לרכוש כפפות צלילה ייעודיות דקות (1 מ"מ יספיקו בהחלט). במקרה של צלילה מול הזרם תיאלצו לא פעם להיאחז בשונית כדי לא להיסחף. במקרים כאלה – הכפפות יספקו לכם הגנה חיונית מפני שריטות וחבלות.

מצוף חירום הוא חובה לכל צולל והשימוש בו מתורגל עם כולם כבר בצלילה הראשונה. בכל פעם שתסיימו צלילה, תתבקשו להרים מעלה את המצוף – המסומן בצבעים זוהרים ובולטים – כדי למשוך את תשומת הלב של צוות סירת האיסוף. מומלץ גם להצטייד במשרוקית קטנה וחזקה.

קרס ריף (ריף הוק) הוא פריט שלא מוכר לצוללים בישראל, אבל נמצא בשימוש נרחב במקומות אחרים בעולם. זהו קרס נירוסטה קטן ושימושי שניתן לנעוץ בין סלעים בריף כדי לאבטח את הצולל כנגד הזרם או כדי לצלם מבלי להיסחף.

מצלמה. כדי לצלם במהלך הצלילות במלדיביים כדאי להיעזר באיזון טוב, בבאדי אמין שיודע לאתר דברים, בזוג רגליים חזקות (זרמים, זרמים) ולפעמים גם ב"ריף הוק". כאן מומלץ בחום להצטייד בסבלנות רבה וגם במצלמת גיבוי קטנה: לא תרצו להגיע עד למלדיביים כדי לגלות שהמצלמה שלכם מוצפת. מלבד זאת, כאשר נצפות מנטות או כרישי לוייתן, מצלמת הגיבוי הקטנה הופכת למרכזית מאד כשכולם חוטפים סנפירים ושנורקלים וקופצים למים לתעד את החוויה. בדרך כלל, אין מספיק זמן להתארגן לצלילה של ממש ומצלמה גדולה ומסורבלת רק תעכב אתכם בדרך לצלם את החיות המופלאות הללו.

סרי לנקה

בתום הפלגה בת שבוע באיים המלדיביים עזבנו אותם (בצער רב!) כדי לעבור ליעד המאתגר הבא: סרי לנקה. לאחר טיסה קצרצרה בת שעה וחצי בערך, נחתנו בשדה התעופה Ketunayake, אשר נמצא לא רחוק מעיר הבירה קולומבו.

לאחר סיבוב מתיש בשדה התעופה, והתמודדות ראשונה עם המנטליות המקומית, התורים, הבירוקרטיה והסחבת, יצאנו משדה התעופה היישר לזרועותיו של סאם, המדריך המקומי והנהג שלנו, אשר יטייל עמנו ברחבי האי בחמשת הימים הקרובים.

הקונספט הזה, של מדריך שהוא גם נהג צמוד, מתאים במיוחד לטיול כשלנו: שבו בתוך חמישה ימים קצרצרים רצינו להגיע לאתרים היותר מעניינים ולדלג על הצורך בתחבורה ציבורית, שעות המתנה ארוכות בתורים וכו'. חברת הנסיעות, ביחד עם המדריך, דאגו לנו למלונות לכל אורך הדרך. בכל אתר אליו הגענו חיכו לנו כבר הכרטיסים בקופה והמדריך עצמו דאג לתבל את הטיול בסיפורים ובתיאורים מההיסטוריה וההווה העשירים של סרי לנקה.

בכמה מילים קצרות, סרי לנקה, מדינת – אי בודהיסטית ברובה, ידעה ניסיונות כיבוש מצד ממלכות בדרום הודו הסמוכה. הבריטים החלו לשלוט בה בתחילת המאה ה – 19 והיא שוחררה רק בשנת 1948. ממש לאחרונה פסקה בסרי לנקה מלחמת אזרחים עקובה מדם בין השלטונות לבין קבוצת מורדים הקרוייה הנמרים הטמילים.

וכעת, לאחר שנים כה רבות, מגלה המערב את סרי לנקה וענף התיירות שבה הולך ומתפתח. השלטונות המקומיים מצידם משקיעים משאבים רבים בפיתוח התיירות ובתי מלון, בתי הארחה ואף מלכודות תיירים צצים בכל פינה כפיטריות אחרי הגשם.

סרי לנקה של ימינו היא תערובת אינסופית של עתיק ומודרני, של דתות שונות. של מסורת מול קידמה. הכבישים הצרים והאינסופיים (בסרי לנקה יש כביש מהיר אחד בלבד!) עוברים מעיר לכפר ומכפר לעיר נוספת ולאורכם ערב רב של חנויות, מוסכים, דוכני ירקות, בנקים, קיוסקים וחנויות סלולאר. מייד לאחר הבתים מתפרש הג'ונגל הענק שמחבק את כל האי בירוק מטריף, מחוף אל חוף. פה ושם לאורך הדרך תיתקלו בפסלונים של בודהה (בודהיזם היא הדת העיקרית במדינה), במקדשים הינדיים קטנים, במסגדים ואפילו בכנסיות. כולם ניצבים זה לצד זה בהשלמה נינוחה.

קשה לעצום עיניים בנסיעות הארוכות מאתר לאתר. הכבישים הצרים מכתיבים קצב משלהם: המהירות המקסימלית כמעט בכל מקום עומדת על 60 קמ"ש ובמקרים רבים – אף פחות מכך. הנהיגה בצד שמאל, בדומה לאיים הבריטיים, להודו ולמספר מדינות נוספות. הרמזורים מועטים ביותר (ראינו בסה"כ ארבעה רמזורים במהלך הטיול שלנו) ובכבישים שולט חוק הג'ונגל – כלי הרכב הגדולים יותר דוחפים את הקטנים יותר הצידה. כולם עוקפים אחד את השני ולחצות כביש זה בגדר סכנת נפשות של ממש.

בתי המלון בהם היינו – ארבעה ושלושה כוכבים, עשו הכל כדי להנעים עלינו את השהייה שלנו. החדרים ברוב המקרים היו גדולים, מרווחים ומאובזרים היטב, כולל אינטרנט חופשי, חדרי אמבטיה ענקיים ושירות יוצא מגדר הרגיל. גם כאן ניכרת בכל פינה השאיפה המקומית להפוך את האי לפנינה תיירותית אמיתית. במקרים רבים זה עובד. לפעמים, זה יכול להיות קצת מעיק, כשכל מספר דקות ניגש אליך מישהו כדי לברר אם הכל בסדר ואם צריך עוד משהו.

מבין בתי המלון שהיינו בהם ראוי לציין את Cinamon Lodge המצויין – מלון ענק עם בקתות אירוח, שמשתרע בנוחות מסביב לחורשה ולאגם קטן. חדר האוכל מקורה אך נטול קירות, ומאפשר בעצם להתאחד עם הטבע. בחורשה תוכלו למצוא קופים, סנאים, לטאות גדולות ועופות מים שונים.

מלון שני, מדהים ביופיו, הוא ה Tea Factory, מפעל תה בן 150 שנה, אשר ננטש והוסב לאחרונה לבית מלון, תוך שימור קפדני על המבנה הישן וטיפוחו ביד אוהבת. בבית המלון אשר מוקף במטעי תה אינסופיים, תוכלו לראות מכונות מקוריות שהשתמרו מן המפעל הישן (הן מתחילות לעבוד ומשמיעות רעש כדי לקרוא לאורחים לרדת לחדר האוכל).

האוכל בבתי המלון איכותי ונקי. הוא תערובת של מנות מקומיות, עם נגיעות מקסימות מהודו ומהמלדיביים ומנות בינלאומיות/אירופאיות. בארוחת הבוקר תוכלו לגוון בין חביתות בהכנה אישית, לבין דאל (תבשיל עדשים הודי חריף) ולחם מקומי, בין תפוחי אדמה בשמנת למנות מבושלות שונות. קשה להישאר שם רזה.

אסור להחמיץ בסרי לנקה:

 Dambulla Caves – מערות דמבולה (או מקדש האבן, כפי שהן נקראות בדרך כלל), הן סדרת מקדשים בודהיסטיים החבויים בתוך מערות וכוכים. זהו אתר מורשת עולמית המצוי במרכז סרי לנקה, בקרבת העיר קנדי. המערות מצויות בפיסגתה של גבעה שמצריכה טיפוס לא קשה במיוחד והן מציגות לראווה מאות פסלים מרהיבים והמקדש שכולל אותן מתועד למאה הראשונה לספירה בערך.

לאורך המדרגות בואכה המקדש, ניתן להיתקל בעולי רגל בודהיסטים אשר מטפסים מעלה עם ילדים קטנים, ידיהם עמוסות במתנות ומנחות. כדאי להיזהר מהקופים הקטנים והחצופים שמתגוררים לאורך המדרגות: הם מאד אוהבים לחטוף לאנשים דברים מהידיים (במיוחד פריטי מזון ומנחות שונות שמובאות למקדש).

Polonnaruwa – עתיקות פולונאוורה מצויות גם הן במרכז סרי לנקה והן חורבותיה של עיר הבירה של ממלכה סרי לנקאית עתיקה, אשר הוקמה בשנת 1070, כאשר המלך המקומי הצליח להביס פולשים מדרום הודו. כיום, זהו אתר מורשת עולמית חשוב הכולל את העיר העתיקה ומוזיאון עתיקות סמוך. העיר מאכסנת חורבות של ארמונות, מקדשים, סטופות (כיפות אבן או לבנים המקודשות לבודהיסטים), בריכות רחצה ופסלים. היא פנינה אמיתית לחובבי ארכטיקטורה וארכיאולוגיה ואתר נהדר לצלמים חובבים ומקצועיים (אפילו דוראן דוראן צילמו כאן קליפ!).

Minneriya National Park – אחד מן הפארקים הלאומיים החשובים ביותר של סרי לנקה, הוגדר כשמורת טבע כבר בשנת 1938, מסביב למאגר המים המלאכותי של מינאריה. המאגר, אשר נחפר כבר במאה השלישית לספירה, מתייבש בחלקו בקיץ ובאיזור כולו צומח עשב, מאכל לפילי הבר. מלבד פילים (שהם חווית מפגש מרהיבה ומרגשת) ניתן לראות באיזור ציפורים מיוחדות, צמחיה שופעת ובעלי חיים שונים כמו צבאים, קופים ותאו.

את הטיול בפארק עושים בג'יפ פתוח (כדאי להביא משקפי שמש – הנסיעה כרוכה בכמות גדולה של אבק) – חוויה מטלטלת עצמות ומשעשעת בפני עצמה.

Sigiriya – סיגיריה או "סלע האריה" בסינהלית, הוא סלע ענק המזדקר מעלה לגובה של כ – 200 מטרים ובראשו, ארמון שנבנה ככל הנראה באמצע המאה החמישית לספירה. מסביב לסלע משתרע קומפלקס נרחב של גנים, תעלות, חומות הגנה ומערות מגורים לנזירים בודהיסטים (הארמון נתרם לנזירים ושימש כמנזר בודהיסטי עד לאמצע המאה ה – 14).

על מנת להגיע לחורבות הארמון, יש לטפס מאות מדרגות. הטיפוס עצמו עוצר נשימה, כמו גם הנוף למישורים המתפרשים מתחת. בערך באמצע הטיפוס מעלה יש מערה חצובה, שקירותיה מכוסים בטיח ובציורי נשים צבעוניים. בישורת האחרונה נחצבו רגלי אריה ענק, שהיו ככל הנראה חלק מפסל אדיר מימדים ש"שמר" על הארמון.

אף על פי שמדובר בטיפוס קשה, והתורים במדרגות יכולים להשתרך, עדיין מדובר באחד האתרים היפים ביותר בסרי לנקה ומומלץ בחום רב שלא לוותר עליו.

Peradeniya – הגנים המופלאים של פרדניה מצויים בפרברי העיר קנדי שבמרכז האי .הם נבנו ע"י המלך האחרון של סרי לנקה כגני תענוגות לבני המשפחה המלכותית. עם תחילת השלטון הבריטי באי, הם הפכו את הגנים לבוטניים ודאגו לטפח אותם ולהעשיר את הצמחייה המקומית.
נכון להיום מדובר באתר מרהיב עין, מטופח ושמור היטב. ניתן "ללכת לאיבוד" במשך שעות בצללים הקרירים של עצי פיקוס אדירים, שדרות דקלים ומזרקות קטנות. אסור לפספס את חממת הסחלבים ואת העטלפים הגדולים. גם כאן, מדובר באתר חובה שאסור להחמיץ.

Nuwera Eiliya – הפעם לא מדובר באתר ספציפי אלא באיזור שלם, הממוקם באיזור הגבעות של מרכז סרי לנקה. בגובה 1800 מטר, מחוז נוורה איליה (והעיר בעלת השם הדומה במרכזו), הוא איזור ערפילי, קריר וגשום. זוהי סביבה אופטימלית לגידול תה ואכן – חבל ארץ זה עומד בלב ליבו של ייצור התה הציילוני המפורסם והוא מוקף כולו בדונמים על דונמים של מטעים, מנוקדים פה ושם בבתי חווה קטנים, במפעלי אריזה לתה ובמפלים קטנים. אסור להחמיץ פגישה פנים אל פנים עם קוטפות התה, וביקור באחד ממפעלי התה הרבים באיזור, שכולל סיבוב בין המכונות ולבסוף טעימה של סוגים שונים של תה. קחו מטריה – זהו איזור גשום ביותר והכי חשוב – תיהנו מכל רגע!

The post ירח דבש במלדיביים וסרי לנקה appeared first on 2Dive.