צלילה בפלאו: המסע שלנו בין קירות, מערות ומדוזות

צלילה בפלאו הייתה בשבילנו חלום רחוק שהפך למסע בשנת 2019, בין איים ירוקים למים בצבע שקשה לשכוח. טסנו עד הצד השני של העולם כדי לראות את המקומות שהכרנו מתמונות. חזרנו עם זיכרונות מכרישים בזרם, אור שנכנס למערות ומדוזות זהובות באגם, וגם עם רצון לחזור לאותם ימים של חופש וסקרנות.

זהו סיפור הביקור שלנו אז. המסלולים, המלון, השירותים והגישה לאתרים משקפים את מה שפגשנו ב-2019, ולא הצעה עדכנית להזמנה. את המסע תכננה וליוותה Wild Dive, שארגנה את ההפלגות ואת הקשר עם מועדון הצלילה המקומי. עבורנו, הליווי הפך יעד שנראה רחוק ומסובך לחופשה שהצלחנו להתרכז בה בים.

כמעט יממה בדרך

הדרך אל צלילה בפלאו נמשכה כמעט יממה: כ-24 שעות של טיסות, מעברים, בדיקות ביטחון וניסיונות לישון במושבי מטוס. המסלול שלנו עבר דרך מוסקבה, עם עצירה של כמה שעות בשדה תעופה גדול. היו שם ארוחות מטוס, ריחות של תה ואלכוהול ונוסעים שהגיעו מכל כיוון. בכל מעבר חיכתה עוד קצת דרך אל האוקיינוס.

היום הזיכרון הזה שייך גם לתקופה אחרת. חודשים לאחר המסע החלה הקורונה להתפשט, וב-2020 נסגרו גבולות ונעצרו נסיעות ברחבי העולם. בהמשך הגיעה המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, והמסלול דרך מוסקבה איבד מבחינתנו את הטבעיות שהייתה לו אז. לכן אין לקרוא בתיאור הטיסות הוראות הגעה לטיול הבא.

כשנחתנו בשדה התעופה הקטן של פלאו, בשעות שלפני הבוקר, הלחות הייתה הדבר הראשון שהרגשנו. אחריה הגיע ריח המלח. אחרי רצף המטוסים וההמתנות, אלה היו סימנים פשוטים וברורים שהדרך הסתיימה. החלום על צלילה בפלאו כבר לא היה תמונה על מסך, אלא אוויר חם ולח ומקום חדש להתחיל להכיר.

איים, כבישים וקפה

פלאו היא ארכיפלג של יותר מ-300 איים באוקיינוס השקט, בין הפיליפינים לגואם. בתמונת הנוף שנשארה איתנו יש סלעים מכוסים יער טרופי, שוניות צבעוניות ומים בגוני טורקיז. מהסירה ומהכביש ראינו שוב ושוב את החיבור הזה בין ירוק לכחול. הוא חלק מהמסע גם בשעות שבהן לא היינו מתחת למים.

הנהיגה נעשית בצד ימין, כמו בישראל, אבל רבים מכלי הרכב שראינו היו רכבי יד שנייה יפניים עם הגה ימני. השילוב היה מבלבל בהתחלה. הכבישים הצרים והמעברים שמחברים בין האיים הוסיפו לתחושה שאנחנו במקום אחר. גם ההגעה למועדון בבוקר הייתה חלק מהחוויה, ולא רק הדרך אל הצלילה עצמה.

את ימי הצלילה בפלאו עשינו עם Fish and Fins, מועדון שהוקם בידי ישראלים. פגשנו צוות חם, סדר וארגון ואווירה משפחתית. התרשמנו לטובה מהציוד ומהשירות האישי, והקפה נשאר אצלנו כזיכרון מוצלח במיוחד. אלה רשמים מהביקור שלנו, ולא דירוג שמבקש לקבוע מהו המועדון הטוב ביותר עבור כל צולל.

לנו בPalau Hotel בקורור, שהיה נעים, נקי ומרכזי. החדרים הנוחים, הצוות המסביר פנים והנוף הטרופי נתנו מסגרת טובה למנוחה אחרי יום במים. כשמתכננים נסיעה, כדאי להפריד בין החלק הזה של הסיפור לבין בדיקת השירותים והמיקום שמתאימים לכם כיום. מה שהתאים לנו הוא נקודת מוצא לשאלות, לא תשובה מוכנה.

ימי צלילה בפלאו

בביקור שלנו המים היו סביב 28 עד 30 מעלות, ובימים טובים הראות הגיעה ליותר מ-25 מטרים. בלגונה ובין האיים פגשנו צלילות רגועות, מחילות וסדקים, דגים קטנים וצמחייה ימית. באתרים החיצוניים חיכו קירות, זרמים ומפגשים עם כרישים, טונות ומנטות. השינוי בין הסביבות היה חלק מהעניין.

צלילה בפלאו כוללת אפשרויות שונות מאוד, ולכן אין "רמת פלאו" אחת. תיאור של אתר שקט אינו מלמד על אתר אחר, ואפילו באותו מקום צריך להתאים את התוכנית לתנאים. בתוך הסיפור תמצאו גם מערות וגם ספינה טרופה. כניסה לחלל סגור דורשת הכשרה מתאימה, ציוד ותכנון אספקת גז; היכרות של המוביל עם המקום אינה מחליפה אותם.^[1]

את צילום הצוללת בחור הכחול אפשר לראות גם כהדפס על קנבס. הוא שומר רגע שבו האור והמרחב הם הנושא. עבור מי שמתבונן בתמונה בבית, אין צורך לדעת את כל המסלול כדי להרגיש את ההבדל בין הקמרון הכהה לבין הכחול שבפתח.

Blue Holes

אחת מצלילות תחילת היום הובילה אותנו אל Blue Holes. ירדנו דרך ארבעה פתחים בשונית אל חלל פנימי רחב, ובתוך הקמרונות ראינו אלומות אור כחולות. בהמשך יצאנו אל הקיר שבקצה. החיבור משם ל-Blue Corner תלוי בזרם מתאים, ולכן אינו מסלול שמבטיחים מראש על סמך צילום או תיאור ישן.

צילום הרחפן של החורים הכחולים הוא של בועז סמוראי. המבט מלמעלה והמבט מתוך החלל מספרים שני חלקים של אותו נוף. זו אחת הסיבות שצלילה בפלאו נשארה איתנו גם כזיכרון של אור וצורה, ולא רק כרשימה של בעלי חיים שפגשנו.

Blue Corner

ב-Blue Corner נכנסנו מהקיר החיצוני. כשהזרם התחזק השתמשנו בקרס ריף, וצפינו בכרישים אפורים, בברקודות ובדגי נפוליאון סקרנים. זו הייתה צלילה שבה תנועת המים הייתה חלק מוחשי מהמפגש. השימוש בקרס מתאר את מה שעשינו אז; בכל ביקור יש לפעול לפי כללי האתר ולהימנע ממגע באלמוגים חיים.

את הנפוליאון אפשר לפגוש שוב בצילום תפאר ענק על קנבס. כשחושבים על צלילה בפלאו, קל להיזכר קודם בכרישים ובזרם. התמונה הזאת מזכירה שיש מקום גם למבט על דג אחד, על הגוף הכחול והירוק ועל תנועתו בתוך המים.

Helmet Wreck

בלילה ירדנו אל Helmet Wreck במפרץ מלקל, אל אונייה קטנה בעומק של כ-28 מטרים. הפנסים חשפו קסדות על הסיפון, תיבות תחמושת פתוחות ורשתות חלודות. החושך נתן למראות נוכחות אחרת, והצלילה הזאת נשארה אחד מרגעי השיא של המסע. התיאור הוא תיעוד של המראות, ולא הזמנה לגעת בפריטים או להזיז אותם.

Jake Seaplane

אל Jake Seaplane הגענו ביום. המטוס היפני השקוע היה כמעט שלם, בעומק של כ-12 מטרים, וסביבו ראינו דגי זכוכית, דגי ליצן ואלמוגים עדינים. באותה צלילה הראות הייתה טובה ולא הרגשנו זרמים משמעותיים. אחרי אתרים שבהם הזרם הכתיב את הקצב, המפגש הזה הציע לנו אופי אחר.

במסגרת צלילה בפלאו, המטוס מדגים למה כדאי לתאר תנאים כחלק מהחוויה ולא כתכונה קבועה של האתר. עומק מתון ותמונה שקטה אינם מספיקים כדי להחליט על התאמה. בתכנון ביקור שואלים את המועדון מה צפוי, מהו המסלול ומה נדרש מהמשתתפים.

Peleliu

Peleliu שבדרום פלאו מציגה צד מאתגר יותר: זרמים חזקים ובעלי חיים גדולים, ובהם כרישים וטונות ולעיתים מנטות. זהו מקום שמחייב ניסיון ושליטה המתאימים לתנאים. המשיכה אל המפגשים אינה צריכה להחליף שיחה כנה על יכולת. אפשר להתרגש מהאפשרות לראות חיה גדולה ובאותה עת לבחור אתר שמתאים יותר.

גם רגעים קטנים שייכים לסיפור של צלילה בפלאו. את השושנון הוורוד בתוך שושנת הים אפשר לראות כהדפס במגוון גדלים. התבוננות בו מאזנת את הזיכרון של קירות וכרישים עם החיים הקרובים לשונית, אלה שדורשים לפעמים פשוט להאט ולהסתכל.

Chandelier Cave

במערת השנדליירים יש כמה חללים מחוברים ותקרות עטורות נטיפים, שנראים כמו נברשות ומסבירים את השם. אור הפנסים חושף את התצורות ואת קווי הסלע. גם כאן, היופי אינו מבטל את העובדה שמדובר בסביבה סגורה. את שאלת ההכשרה והציוד צריך לפתור לפני הכניסה, ולא מול הפתח.

אגם המדוזות

אגם המדוזות היה מפגש אחר לגמרי. כדי להגיע אליו עלינו מאות מדרגות דרך ג'ונגל צפוף, עד לאגם מבודד בין הסלעים. במים שחו מדוזות זהובות. יש להן תאים צורבים, אך בדרך כלל השפעתם על שחיינים קלה. גודל האוכלוסייה משתנה עם התנאים, ולכן המראה שפגשנו אינו הבטחה למבקר הבא.

השחייה ביניהן הייתה עבורנו חוויה יוצאת דופן. כשקוראים על צלילה בפלאו, כדאי לזכור שהאגם הוא פרק נפרד מהאתרים בים, עם כללי ביקור משלו. לפני נסיעה יש לברר את הגישה וההנחיות העדכניות, ולא להסתמך רק על הזיכרון המצולם שלנו.

יום יבש באי

אחרי חמישה ימי צלילה רצופים הקדשנו את היום האחרון ליבשה. לפי DAN, צוללים ללא תסמינים אחרי צלילות חוזרות או כמה ימי צלילה ללא חניות דקומפרסיה צריכים להמתין לפחות 18 שעות לפני טיסה. אחרי צלילות עם חניות דקומפרסיה נדרשת המתנה ארוכה בהרבה; המתנה ממושכת יותר מפחיתה סיכון, ואינה הבטחה להיעדרו.^[2]

בבוקר חם ולח יצאנו ברייזרים למסלול בין ג'ונגלים, חופים ומעברי מים רדודים. היו ירוק עז, ציפורים טרופיות ולחות שכיסתה את המשקפיים. כשחזרנו למלון השמש כבר שקעה. החלפנו בגדים, ניערנו את האבק ושתינו בירה מקומית. זו הייתה פרידה מהאי בקצב אחר, אחרי ימים שבהם הכול סבב סביב הים.

בתמונת הפתיחה נראה דג אדמדם בין ענפי אלמוג. אפשר להתבונן בו גם בצילום ריסנפיר מקושת עין מפלאו על קנבס. הצילום מוסיף לאוסף המראות מן המסע מבט קרוב על דג קטן ועל המרחב שבין הענפים.

לבחור בין המפגשים

בתכנון צלילה בפלאו, רשימת אתרים יכולה לשמש גם רשימת שאלות. Blue Corner מעורר שאלות על זרם ותנאי כניסה; Helmet Wreck מוסיף את נושא הלילה; ו-Chandelier Cave מחייבת לברר את אופי החלל ואת דרישות ההכשרה. אותו יעד כולל חוויות שונות, ולכן כדאי לפרט מה מושך אתכם בכל מקום לפני שמחליטים כמה ימים להקדיש לו.

מי שמגיע עם מצלמה יכול להגדיר גם את סוג המבט שמעניין אותו. ב-Blue Holes האור והפתחים הם חלק מרכזי מהתמונה, וב-Jake Seaplane קווי המטוס והחיים סביבו מציעים נושא אחר. זו דרך לבחור עדיפות, לא הבטחה לצילום מסוים. הראות, התנועה והמסלול בפועל יקבעו מה יהיה אפשר לעשות בלי להתרחק מבן הזוג ומהקבוצה.

צלילה בפלאו אינה חייבת להיבנות סביב המפגש הגדול ביותר. הצילום של השושנון הוורוד מזמין התבוננות בפרט קטן; המבט מלמעלה על ארבעת הפתחים מראה את צורת הנוף. אפשר לבחור מראש להשאיר מקום לשני קני המידה, וכך להימנע מתחושה שיום בלי כריש או מנטה הוא יום שחסר בו משהו.

לצד בחירת האתרים, הכינו רשימה נפרדת של לוגיסטיקה: זמני יציאה וחזרה, העברות, זמן להתארגנות ויום ללא צלילה לפני הטיסה. הפרידו בין מה שחשוב לברר מראש לבין מה שיוחלט לפי תנאי הים. תכנון כזה מאפשר להשוות הצעות לפי התוכן שלהן, ולהבין אילו חלקים בחופשה קבועים ואילו דורשים גמישות.

לאחר שחוזרים, אפשר לסדר את התמונות לפי האתרים ולצרף כמה מילים על מה שראיתם. כך הזיכרון של צלילה בפלאו נשאר קשור למקום ולתנאים של אותו יום. הצילום אינו צריך לספר לבדו את כל הסיפור; לפעמים משפט על האור, על הזרם או על הדרך לאגם מוסיף לו את ההקשר שחסר מחוץ למים.

לקראת מסע משלכם

אם סיפור צלילה בפלאו מעורר רצון להתחיל לתכנן, התחילו מההתאמה האישית. במדריך להכנה לנסיעת צלילה תמצאו נקודות נוספות לבירור. הרשימה הבאה נובעת מההבדלים בין האתרים שתוארו כאן, ונועדה לעזור לשאול שאלות ממוקדות לפני בחירת מסלול.

• מסרו למועדון את ההסמכות והניסיון שלכם, כולל ניסיון בזרמים ובצלילות לילה.
• בררו אילו אתרים מתוכננים ומהן החלופות אם התנאים משתנים.
• הפרידו בין ביקור חיצוני בספינה לבין כניסה לחלל סגור.
• בדקו אילו שירותים, העברות ופריטי ציוד כלולים בהצעה הנוכחית.
• השאירו מרווח מתאים בין הצלילה האחרונה לטיסה, לפי הפרופיל וההנחיות.
• בדקו את כללי הביקור באגם המדוזות סמוך לנסיעה.

צלילה בפלאו יכולה לכלול ימים שונים מאוד. בחרו מה חשוב לכם: קירות, חיי שונית, צילום או שילוב עם זמן ביבשה. אין צורך להעתיק את כל שבעת האתרים כדי ליצור מסע טוב. דווקא הבחירה במה שמתאים לכם עשויה להשאיר יותר מקום ליהנות מכל מפגש, במקום למדוד את החופשה לפי מספר השמות שסומנו.

פלאו נשארת בלב

צלילה בפלאו נשארה עבורנו חלום שהתגשם ומפגש עם ים שמעורר צניעות וסקרנות. תודה לWild Dive, לצוות Fish and Fins ולתושבי האיים על האירוח. עוד סיפורים מחכים בבלוג, ואת הצילומים מהמסעות אפשר להכיר בגלריה. ניפגש בצלילה הבאה.

מקורות וקריאה נוספת

1. PADI: הכשרה לצלילה באוניות טרופות
2. DAN: הנחיות לטיסה אחרי צלילה