צלילה בזנוביה הייתה הסיבה שבגללה ארזנו לחופשה קצרה בלרנקה, בטיול שתוכנן רק שבוע לפני היציאה. מתחת לים חיכתה מעבורת גדולה ששוכבת על צדה; מעליו חיכו טיילת, מסעדות ורחובות נעימים להליכה. השילוב הפך את הנסיעה למפגש עם שני צדדים של קפריסין, במרחק קצר מישראל.
האי הקרוב
קפריסין היא האי השלישי בגודלו בים התיכון. יש בה מפרצים, חופי רחצה, פסגות ירוקות וכפרים, וההיסטוריה שלה משתרעת על כ-10,000 שנים. היוונים, הרומאים, הערבים והבריטים הם חלק מהעמים והשליטים שהשאירו בה חותם. מיקומה במזרח הים התיכון הפך אותה לצומת מסחר חשוב עבור אוניות בעולם העתיק.
האי מחולק בין חלקו היווני לחלקו הטורקי. לצד התיירות בחלק היווני, גם הצפון מושך מבקרים, ובהם תיירי קזינו. אנחנו בחרנו להגיע ללרנקה ולהתמקד בעיר ובים שסביבה. זו הייתה נקודת המוצא לחופשה שלנו, ואילו שאר האי נשאר מחוץ למסלול הזה.
הטיסה הקצרה מישראל, פחות משעה בתיאור הנסיעה שלנו, התאימה לטיול ספונטני. בקיץ האי מושך תיירים רבים, ובהם בריטים, ובביקור הסתווי מצאנו קצב רגוע יותר. ספטמבר ואוקטובר תוארו אצלנו כתקופה נעימה, עם ירידה בטמפרטורות ולעיתים גשם קל. אלה רשמי נסיעה, לא תחזית או הבטחה לתנאים בטיול הבא.
תכנון ושירות בלרנקה
את ההכנות לצלילה בזנוביה עשינו בעזרת שמואל גולד, נציג מועדון Viking Divers בלרנקה. הוא סייע למצוא מלון ולהרכיב חבילת צלילות לפי הצרכים שלנו. השירותים המתוארים היו זמינים בזמן הביקור, ואינם הצעה עדכנית להזמנה. את כל פרטי ההגעה, הלינה והצלילה צריך לברר מחדש לפני נסיעה.
"חכו לי בשדה התעופה", הוא אמר, ואכן ג'יפ של המועדון אסף אותנו משם אל המלון במרכז העיר. זו הייתה התחלה נעימה לטיול שבו רצינו להקדיש את רוב הזמן לצלילות. המרחק מהנמל אל האתר היה כעשר דקות הפלגה בתיאור שלנו, כך שהים היה קרוב גם בתוך חופשה קצרה.
צילומי המסע במאמר הם של קובי חי יעקבי. בתמונה הראשונה רואים את סירת הצלילה מעלינו ואת הכבל היורד למים. המבט מלמטה מחבר בין הסירה למרחב הכחול שמתחתיה. זהו הרגע שבו מתחילים לראות את הסביבה מזווית אחרת, עוד לפני שגוף המעבורת השקועה נכנס לתמונה. הצילום שומר גם את הדרך אל האתר כחלק מסיפור הצלילה.
לרנקה אחרי הצלילות
הצלילות מילאו את רוב היום, ובשעות אחר הצהריים והערב יצאנו לטיילת ליד המלון. לאורך החוף היו מלונות, מסעדות, בתי קפה ופאבים. אפשר היה לבחור ארוחת דגים או טברנה, עם צלחות מזה ומוזיקה. אחרי יום במים, ההליכה על הטיילת נתנה דרך פשוטה לשנות קצב בלי להוסיף נסיעה ארוכה.
במרכז האזור נמצאת מצודת אבן מן המאה ה-17, ששימשה מאוחר יותר כבית כלא תחת השלטון הבריטי. בביקור שלנו היה בה מוזיאון ארכאולוגי קטן ונוף אל הים. כנסיית סנט לזרוס, שמקורה במאה התשיעית, הוסיפה עוד שכבה היסטורית לעיר. כך צלילה בזנוביה השתלבה בחופשה שלא נגמרה כשהורדנו את המכל.
במקביל לטיילת הלכנו ברחוב Zenon Kitieos, בין חנויות מעצבים, מזכרות ושווקים. לצד רשתות בינלאומיות היו עבודות תחרה, עץ וחרס מקומיות. הרחובות הרגישו לנו שקטים יחסית למה שהכרנו בישראל, והטמפרטורות הסתוויות התאימו להליכה. אלה הפרטים הקטנים שהפכו את לרנקה למקום שנעים לחזור אליו אחרי כל יציאה לים.
ביום שישי בערב הגענו לבית חב"ד לקבלת שבת. לא נרשמנו מראש, אף שכדאי לברר ולהירשם, וקיבלו אותנו בחום ובאירוח שכלל ארוחת ערב. גם הרגע הזה נשאר חלק מהמסע. כשחושבים על צלילה בזנוביה, קל לזכור רק את האונייה, אבל האנשים והערבים בעיר הם חלק מהחוויה שלנו.
סיפור הטביעה
הזנוביה הייתה מעבורת גדולה מתוצרת שוודיה. היא טבעה מול לרנקה ב-7 ביוני 1980, במהלך הפלגת הבכורה ובדרכה לטרטוס שבסוריה. תקלה במערכת הייצוב גרמה לנטייה שהחמירה, עד שהאונייה שקעה על צדה. כיום גוף המעבורת הוא הסיבה המרכזית שצוללים מגיעים לאתר, לצד החיים הימיים שהתיישבו עליו.[1]
על הסיפונים היו 108 משאיות עמוסות בסחורות. לפי רשות התיירות של קפריסין, שווי המטען בעת הטביעה הוערך ב-200 מיליון פאונד. הנתון הזה מתייחס למטען ולא לערך הנוכחי של האתר. הוא עוזר להבין שמאחורי צלילה בזנוביה נמצא גם סיפור של אונייה עובדת ושל מסע מסחרי שנקטע.[1]
אורך המעבורת הוא 172 מטרים. צדה העמוק נמצא על הקרקעית, בעומק של כ-42 מטרים, ואזוריה העליונים מגיעים לכ-18 מטרים במסלול שתיארנו. ההפרש הזה חשוב: אין עומק אחד שמייצג את כל האתר. בחירת המסלול קובעת אילו חלקים ייראו ומה נדרש מהצולל, ולכן מתחילים מההתאמה להכשרה.
צלילה בזנוביה מבחוץ
הגישה לאתר נעשית בסירות של מועדונים מקומיים. בגלל גודל האונייה, אין צורך לנסות לראות הכול בצלילה אחת, וגם יום שלם יכול להשאיר עוד הרבה להתבונן בו. אפשר לחלק את הביקורים לפי אזורים ולבנות היכרות בהדרגה. שיחה עם המובילים לפני היציאה עוזרת להבין מה כל מסלול כולל.
בצלילות ההיכרות מבחוץ אפשר לקבל מבט על החרטום ועל המדחפים. דווקא המרחק מאפשר לתפוס את גודל המעבורת. כשמסתכלים בתמונה של מדחף עם צוללים סביבו, בני האדם נותנים קנה מידה למתכת. צלילה בזנוביה אינה חייבת לכלול כניסה לחלל פנימי כדי להיות מפגש מרשים עם מבנה גדול מתחת למים.
גוף המעבורת מכוסה באצות, בספוגים ובאלמוגים שונים. הים הפך את משטחי המתכת למצע לחיים, והצבעים מרככים חלק מן הקווים החדים. אפשר להתעכב על פרט קטן או להביט על חלק גדול מהאונייה. שני סוגי ההתבוננות מעניינים, כל עוד הם נעשים בתוך המסלול ותוך שמירת ציפה ומרחק.
קפריסין מציעה גם שוניות סלעיות ומערות ימיות, שחלקן נקשרות בסיפורים על פיראטים. אבל את החופשה שלנו מיקדנו כאן. אין צורך להוסיף אתר רק כדי להרחיב את הרשימה. אם צלילה בזנוביה היא מוקד הנסיעה, אפשר לברר מראש איך מחלקים את הימים בין אזורים שונים של המעבורת ובין זמן לנוח בעיר.
הכניסה לחללים פנימיים
בחללי המעבורת נמצאים אזורי מגורים, סיפוני כלי רכב וקפיטריה. משאיות, מסדרונות ודגים גדולים יוצרים מראות מיוחדים, אך הכניסה משנה את סוג הצלילה. מדובר בסביבה סגורה, עם חושך וכיוון שאינו תמיד אינטואיטיבי משום שהאונייה מונחת על צדה. היכולת לראות פתח אינה כשלעצמה הוכחה שהמסלול מתאים לכם.
צלילה בזנוביה עם חדירה דורשת הכשרה מתאימה, ציוד מתאים, תכנון גז ורזרבות. מדריך שמכיר את האתר אינו מחליף את ההכשרה האישית. מסלולי לימוד ייעודיים לצלילה באוניות טרופות ובסביבה סגורה מבחינים בין רמות חדירה ותנאים שונים. צריך להבין מה ההסמכה שלכם מכסה ומהו המסלול שמוצע בפועל.[2]
צוללים שאינם מוכשרים לחדירה צריכים להישאר מחוץ לאונייה. זו בחירה ברורה שמאפשרת להתמקד במה שמתאים להם. צילום של מסדרון או משאית בתוך גוף המעבורת אינו המלצה להיכנס, וגם תיאור מרגש במאמר אינו משנה את מגבלות ההכשרה. כדאי לנסח את הגבול הזה מראש מול המועדון כדי למנוע ציפיות לא מתאימות.
להמשך ההבנה של ההבדלים, אפשר לקרוא את ההשוואה בין צלילה טכנית לצלילה ספורטיבית. לא כל צלילה בזנוביה היא טכנית, אך יש מסלולים ודפוסי צלילה שמחייבים הכשרה אחרת. השאלה המעשית אינה איזה תואר יש לאתר, אלא מה מתכננים לעשות בתוכו ובאיזה עומק.
תמונה, ציפה ומרחב
באתר גדול קל להתמקד במדחף, בפתח או בדג ולשכוח את מיקומנו ביחס למעבורת. תכנון צילום צריך להתחיל מהשליטה בגוף ומהקשר עם בן הזוג. אם זווית מסוימת דורשת לצאת מהמסלול או להתקרב מדי למבנה, אפשר לוותר. האונייה מציעה הרבה נושאים, ואין צורך להכניס את כולם למסגרת אחת.
התמונה של הגידול הצהבהב מדגימה צד אחר של צלילה בזנוביה. במקום לחפש רק את הגודל, אפשר לראות כיצד חסרי חוליות נאחזים במתכת. זו תצפית שמחברת בין ההיסטוריה של האונייה לבין החיים סביבה. שמרו על מרחב גם ליד פרט קטן; העובדה שהמבנה מלאכותי אינה אומרת שהחיים שעליו פחות רגישים.
החיים על גוף המעבורת
לצד המתכת והמטען, רשות התיירות של קפריסין מציינת באתר גם דגים ובעלי חיים כמו מורנות, ברקודות וצבים. זו רשימה של חיים המוכרים בסביבת האתר, ולא הבטחה למפגש בצלילה מסוימת. עבור מי שמתעניין בטבע, היא מוסיפה סיבה להביט מעבר לחלקי האונייה הבולטים ולשים לב למים שסביבם.[1]
במהלך צלילה בזנוביה אפשר להבחין בין המבנה שבנו בני אדם לבין מה שהים הוסיף לו. פתח, סיפון או מדחף מספרים על תפקיד האונייה; גידול ימי ודגים מספרים על מצבה כבית גידול כיום. החיבור בין השכבות הוא חלק מהעניין באתר, ואין צורך להיכנס פנימה כדי להתחיל לראות אותו.
כדאי לתכנן צילום סביב נושא אחד ברור. אם הנושא הוא קנה המידה, חפשו במסגרת המסלול מבט שבו מבינים את גודל המבנה. אם הנושא הוא החיים שעליו, התבוננו בפרט שאפשר לראות ממרחק מתאים. אל תזיזו דבר כדי לחשוף חלק מוסתר. גם משטח מתכת מכוסה חיים אינו מקום להניח עליו יד לשם ייצוב.
אחרי צלילה בזנוביה, אפשר להשוות בין תמונה רחבה לתמונה של פרט קטן. ההשוואה עוזרת לזכור שהן שייכות לאותו מקום, אף שהן מספרות סיפורים שונים. זו גם דרך לבחור מה תרצו לראות בביקור הבא: אזור חיצוני נוסף, זווית אחרת של המבנה או עוד זמן להתבוננות בחיים סביבו.
למבט נוסף על חיי השונית, אפשר לראות בגלריה צילום ניבן חום וחסילון מנקה. זהו צילום נפרד מהמסע לזנוביה, שמאפשר להתעכב על מפגש בין שני בעלי חיים ועל הפרטים שקל לפספס במים.
חמש שאלות לפני ההזמנה
לפני שמזמינים צלילה בזנוביה, הכינו תיאור מדויק של הניסיון וההסמכות שלכם. אין צורך להציג ביטחון שאינכם מרגישים. מועדון שמבין את הרמה ואת המטרות יכול להסביר אילו מסלולים רלוונטיים. הרשימה הבאה מיועדת לשיחה הזאת, ולא קובעת תוכנית צלילה או מחליפה את התדריך במקום.
- מהו המסלול המדויק ומהם העומקים המתוכננים בחלקים שבהם נבקר?
- האם כל הצלילה חיצונית, והאם קיימת בתוכנית כניסה לחלל סגור?
- אילו הסמכות וניסיון נדרשים למסלול שהוצע לי?
- איך מתבצעים הכניסה, המעקב אחר הקבוצה והחזרה לסירה?
- מה כוללת ההצעה הנוכחית מבחינת ציוד, העברות ושירותים?
אפשר לבקש מהמועדון להבחין בין "ביקור בזנוביה" לבין רשימת האזורים שמתוכננים לאותו יום. כך קל יותר להבין אם כמה צלילות מציעות זוויות שונות ואם התוכנית מתאימה למה שמעניין אתכם. אם חלק מהתיאור אינו ברור, שאלו עד שתוכלו להסביר אותו במילים שלכם. שם מפורסם אינו תחליף לפרטים.
תכנון חופשה סביב צלילה בזנוביה כולל גם את הזמן שמחוץ למים. השאירו מרווח מתאים לפני הטיסה בהתאם להנחיות הרלוונטיות, ובררו מראש את סדר היום. במדריך להכנה לנסיעת צלילה תמצאו נושאים נוספים לבדיקה. ההנחיות של DAN לטיסה לאחר צלילה הן מקור מקצועי לתכנון המרווח.[3]
לבחור מבט אחד בכל פעם
במקום להגדיר הצלחה כ"לראות את כל האונייה", אפשר להחליט עם המוביל מהו המוקד של כל צלילה. בפעם אחת זה יכול להיות מבט חיצוני שנותן פרופורציה, ובאחרת התבוננות באזור אחר שהותר בתוכנית. זו הצעה לאופן ארגון הביקור, לא מסלול עצמאי. ההתאמה לתנאים וליכולת נשארת בידי התכנון המקצועי.
אחרי צלילה בזנוביה, כדאי לרשום מה ראיתם ומה תרצו להבין לקראת ביקור נוסף. האם קנה המידה היה ברור, האם הצלחתם לשמור קשר והאם המסלול הרגיש מתאים? רשימה כזאת עוזרת להפוך התלהבות לשאלות מועילות. היא גם מאפשרת להעריך את החוויה בלי למדוד אותה רק בעומק או במספר החללים שעברתם.
לחזור אל הכחול
צלילה בזנוביה נתנה לנו סיבה להגיע ללרנקה, והעיר נתנה לחופשה המשך נעים אחרי היציאה מהמים. בחרו מסלול שמתאים לכם, כבדו את גבולות ההכשרה והשאירו זמן גם לחוף. לפעמים חופשת צלילה קצרה קרוב לבית מספיקה כדי לראות את הים התיכון מזווית חדשה.
מקורות וקריאה נוספת
הדפסות קנבס מהעולם שמתחת למים
צילום תת ימי
צילום תת ימי
צילום תת ימי
צילום תת ימי