לחץ אוזניים בצלילה הוא סימן להתייחס אליו מיד: משווים בעדינות עוד לפני הכאב, עוצרים את הירידה כשצריך ומוותרים על הצלילה אם ההשוואה אינה מצליחה. כאן תמצאו הסבר על האוזן, שלוש טכניקות מוכרות וסדר פעולות שיעזור לכם להגיע לתדריך מוכנים.
לחץ אוזניים בצלילה: נקודת ההתחלה
השוואת לחצים, המכונה גם פמפום, מאפשרת לאוזן התיכונה להסתגל לשינוי בלחץ המים. היכרות עם הפעולה חשובה לצוללים מתחילים ומנוסים כאחד. המטרה היא ירידה נוחה ומבוקרת וצמצום הסיכון לפגיעת לחץ, הנקראת בארוטראומה. אין צורך להוכיח יכולת לסבול כאב כדי להצטרף לצלילה.
תוכן עניינים
איך האוזן משווה לחץ
לחץ אוזניים בצלילה קשור לשינוי בלחץ המים בזמן ההעמקה. בזמן שרוב הגוף שלנו מורכב מנוזלים שאינם דחיסים, חללי האוויר בגופנו , כמו הריאות, הסינוסים והאוזן התיכונה , מושפעים ישירות מהלחץ. האוזן התיכונה היא חלל אוויר קטן המופרד מהאוזן החיצונית על ידי עור התוף. חלל זה מחובר לחלק האחורי של הגרון באמצעות צינור קטן הנקרא חצוצרת השמע (צינור אוסטכיוס). כדי למנוע כאב וקרע של עור התוף, עלינו לדאוג שלחץ האוויר באוזן התיכונה יהיה שווה ללחץ המים החיצוני. פעולת הפמפום פותחת את חצוצרת השמע ומאפשרת לאוויר בלחץ גבוה יותר מהגרון להיכנס לאוזן התיכונה ולאזן את הלחצים.
שלוש טכניקות השוואה
בהתמודדות עם לחץ אוזניים בצלילה לומדים כמה שיטות להשוואת לחצים, ובוחנים בהדרכה איזו מהן נוחה לכם. חשוב להתנסות ולמצוא מה עובד עבורכם:
- תמרון ולסלבה (Valsalva Maneuver): השיטה הנפוצה ביותר הנלמדת בקורסי צלילה. צובטים את האף ונושפים בעדינות דרכו. הפעולה יוצרת לחץ עודף בחלל הגרון שפותח את חצוצרות השמע. חשוב לבצע בעדינות כדי לא לגרום נזק.
- תמרון פרנזל (Frenzel Maneuver): טכניקה שבה סוגרים את הנחיריים ואת מעבר האוויר בחלק האחורי של הגרון, ומניעים את הלשון כאילו מבטאים ק'. כדאי ללמוד אותה בהדרכה ולתרגל בעדינות; אין צורך לכווץ את הגוף או להפעיל כוח.
- תמרון טוינבי (Toynbee Maneuver): צובטים את האף ובולעים רוק. פעולת הבליעה פותחת באופן טבעי את חצוצרות השמע. היא יכולה לסייע בפתיחת חצוצרות השמע, אך בעלייה לרוב האוויר משתחרר מעצמו. קושי בעלייה דורש פעולה לפי ההכשרה, ולא פמפום חזק.
למידע נוסף וטכניקות מתקדמות, מומלץ לעיין במדריכים של ארגונים מקצועיים כמו Divers Alert Network (DAN).
תזמון הירידה
הסוד לפמפום מוצלח הוא תזמון ומניעה. אל תחכו לכאב , כאב הוא סימן שכבר איחרתם. הקפידו על הכללים הבאים:
- התחילו עוד על פני המים: פמפמו בעדינות לפני שהראש נכנס למים.
- פמפמו לעיתים קרובות: השוו לחצים בתכיפות לאורך הירידה, במיוחד בעשרת המטרים הראשונים. ההמלצה המקורית לכל מטר אינה יעד שמחכים לו: DAN ממליץ אף בתדירות של בערך כל 60 סנטימטר, תמיד לפני כאב.1
- העמיקו עם הרגליים למטה: תנוחת העמקה אנכית מקלה על פתיחת חצוצרות השמע.
- הימנעו מצלילה עם צינון: גודש באף ובסינוסים מקשה ואף מונע השוואת לחצים. אל תסכנו את עצמכם.
כדי לחבר את המיומנות לחוויה שלשמה נכנסנו למים, אפשר להתבונן בצוללת שבצילום הקנבס 'צללית בחור הכחול בפלאו', שבו צוללת נראית מול האור הכחול. הצילום מזכיר את תחושת הריחוף; הוא אינו מלמד מה היה מצב האוזניים שלה.
כשהלחץ אינו משתחרר
אם לחץ אוזניים בצלילה מתבטא בכאב או באי נוחות שאינה נפתרת, הדבר החשוב ביותר הוא להפסיק מיד את ההעמקה. חזרו מעט לעומק שבו הייתם נינוחים, בעלייה מבוקרת עם בן הזוג, ונסו בעדינות לפי ההכשרה. ההצעה לעלות מטר או שניים אינה מרחק שחייבים להשלים. אם הבעיה נמשכת, סמנו לבן הזוג שלכם ובטלו את הצלילה. ניסיון 'לדחוף' את הכאב עלול לגרום לבארוטראומה חמורה, קרע בעור התוף, ופגיעה באוזן הפנימית. זכרו, הים תמיד יחכה לכם. בטיחות קודמת לכל. תוכלו לקרוא עוד על נושאי בטיחות וטיפים נוספים בבלוג שלנו.
תדריך שמתחיל באוזניים
אם חוויתם לחץ אוזניים בצלילה קודמת, העלו זאת בשיחה עם המדריך לפני לבישת הציוד. תארו מה הרגשתם, באיזה שלב בירידה זה התחיל והאם התחושה נמשכה אחרי היציאה. תיאור מדויק יעזור לשיחה יותר מהמשפט הכללי "אני לא טוב בפמפום". בירור רפואי נדרש כשיש תסמינים; מדריך אינו מאבחן פגיעה באוזן.
תאמו עם בן הזוג סימן ברור לעצירה ואת הדרך שבה תישארו יחד בזמן הירידה. בקשו לוודא שהסימן מובן לשניכם, גם אם צללתם בעבר עם בני זוג אחרים. כשיש לחץ אוזניים בצלילה, הרצון להדביק את הקבוצה עלול להתחרות בצורך לעצור. הסכמה מוקדמת מורידה את הלחץ החברתי מההחלטה.
הפרידו בין הרצון להגיע לאתר מסוים לבין היכולת להעמיק באותו יום. אפשר להיות נרגשים מהצלילה, לאהוב את הים ולהחליט להישאר בחוץ. הציעו מראש גם תוכנית חלופית ליום שבו לא תצללו. כך ביטול אינו מחייב ויכוח על כל החופשה, והתכנון משאיר מקום להחלטה הנכונה ברגע עצמו.
שש נקודות לפני הירידה
- בדקו איך אתם מרגישים והימנעו מצלילה עם גודש.
- ספרו למדריך על קושי קודם בהשוואת לחצים.
- תרגלו בעדינות את השיטה שלמדתם, בלי לנסות להתגבר על כאב.
- סכמו עם בן הזוג על סימן עצירה ועל קצב הירידה.
- התחילו להשוות לפני שמופיעה תחושת לחץ.
- עצרו אם ההשוואה אינה מצליחה, וסיימו את הצלילה אם הקושי נמשך.
הרשימה אינה מבחן שצריך לעבור כדי לקבל אישור להמשיך. השתמשו בה להכנה לשיחה ולהרגלי עבודה, והיצמדו להנחיות ההכשרה. אם לחץ אוזניים בצלילה חוזר אצלכם, אל תנסו לפתור אותו באמצעות עוד ועוד ירידות באותו יום. הכנה טובה כוללת גם בירור של קושי חוזר אצל איש מקצוע מתאים.
תרגול בלי תחרות
בחרו עם המדריך טכניקה אחת להבנה ראשונית, ובקשו שיצפה באופן שבו אתם מבצעים אותה על פני השטח. מטרת התרגול היא לזהות את הפעולה העדינה ואת התחושה הנלווית אליה. היא אינה לייצר צליל חזק ככל האפשר באוזן או להוכיח שהצלחתם לבצע מספר רב של פמפומים ברצף.
לפעמים השם הלועזי של השיטה מעסיק יותר מהפעולה עצמה. ולסלבה, פרנזל וטוינבי הן דרכים שונות לנסות לפתוח את מעבר האוויר. כאשר לומדים להתמודד עם לחץ אוזניים בצלילה, בקשו הסבר בשפה שאתם מבינים והדגמה רגועה. אל תחליפו בין טכניקות במהירות מתוך תסכול, ואל תמדדו הצלחה לפי מה שעובד לחבר.
כדאי להביא לשיעור גם את המסכה שבה אתם משתמשים. בדקו עם המדריך שהגישה לאף נוחה לכם, ושאפשר לבצע את הפעולה בלי להיאבק בציוד. הבחירה בציוד אינה טיפול באוזן, אבל אפשר להסיר מראש קושי תפעולי. במדריך לבחירת מסכת צלילה תמצאו דרך מסודרת לבדוק התאמה לפנים.
שלוש הנחות שכדאי לבדוק
"אם אמשיך קצת, זה יסתדר" היא מחשבה שכדאי לעצור כבר בתחילתה. לחץ אוזניים בצלילה אינו בקשה של הגוף להתאמץ יותר. כאב שמתגבר בירידה מצריך עצירה, ולא הימור על המטר הבא. ההפרש בין הלחצים עלול להקשות עוד יותר על פתיחת חצוצרת השמע, ונשיפה בכוח עלולה לפגוע באוזן.1
"פמפום חזק יותר הוא פמפום טוב יותר" גם אינו כלל נכון. עדינות ותזמון הם חלק מהמיומנות. אם אתם מוצאים את עצמכם מכווצים את כל הגוף, עוצרים ומבקשים הדרכה לפני ניסיון נוסף. התמודדות עם לחץ אוזניים בצלילה צריכה להתאים לגוף שלכם, ולא להיראות מרשימה מבחוץ.
"הכאב עבר, לכן הכול תקין" דורש זהירות מיוחדת. DAN מסביר שגם קרע בעור התוף עשוי להקל על כאב, ובמקביל לגרום לסחרחורת ולירידה בשמיעה. לכן היעלמות כאב פתאומית לאחר קושי אינה הוכחה שאפשר להמשיך. שינוי בשמיעה, סחרחורת או כאב מתמשך מצריכים הערכה רפואית.2
אחרי היציאה מהמים
אם לחץ אוזניים בצלילה מלווה אתכם גם בחוף, ציינו זאת מיד בפני הצוות ואל תירשמו לצלילה הבאה כאילו דבר לא קרה. רשמו לעצמכם את השתלשלות האירועים בזמן שהיא טרייה: מתי הופיע הקושי, באיזו אוזן ומה השתנה. אלה פרטים לשיחה רפואית, ולא דרך לאבחן לבד את חומרת הפגיעה.
לפי DAN, אחרי פגיעת לחץ אפשר לשקול חזרה לצלילה כשאיש מקצוע רפואי קובע שהפגיעה החלימה וחצוצרת השמע מתפקדת. ההחלטה אינה מבוססת רק על מספר הימים שעברו או על תחושת געגוע למים. אל תכניסו טיפות לתעלת האוזן ללא הנחיה רפואית כשקיים חשד לפגיעה בעור התוף.2
גם לתחקיר עם בן הזוג יש מקום. בדקו אם סימן העצירה נקלט, אם נשארתם קרובים ואם התכנון אפשר לכם לוותר בלי לחץ. אין צורך לחפש אשמים. השאלה השימושית היא מה תרצו לסכם אחרת בפעם הבאה, כדי שטיפול בקושי יתחיל מוקדם ויישאר חלק טבעי מהצלילה.
לבחור קצב שאפשר לחזור עליו
מניעת לחץ אוזניים בצלילה מתחברת לשליטה כללית בירידה: יכולת להתעכב, להישאר עם בן הזוג ולהקדיש תשומת לב לתחושות. לקריאה משלימה, עברו על מיומנויות שכל צולל צריך להכיר וסמנו מיומנות אחת שתרצו לרענן בהדרכה. אין צורך להפוך את הצלילה הקרובה לרשימת משימות ארוכה.
אם אתם מתכננים נסיעה, השאירו מקום לשאלות האלה עוד בשלב ההכנה. תארו למועדון את הניסיון שלכם ואת הקושי הקודם, ושאלו כיצד יתנהל התדריך. שיחה כזו אינה מבטיחה שלא יהיה לחץ אוזניים בצלילה; היא מאפשרת להגיע בלי להסתיר מידע ולבחור מסגרת שבה נוח לכם לעצור.
היעד הוא להכיר את גבולות היום הזה, גם כשאתמול ההשוואה הייתה קלה. אפשר ליהנות מהים לאורך שנים בלי לקבל כל צלילה כהזדמנות שחייבים לנצל. כשאתם מזהים לחץ אוזניים בצלילה ומגיבים אליו מוקדם, אתם נותנים לבטיחות ולנוחות מקום ממשי בתכנון, לצד האתר והחברה.
להביא תיאור שאפשר לעבוד איתו
לשיחה על לחץ אוזניים בצלילה, הכינו תיאור קצר של הקושי ולא אבחנה: האם הופיע בתחילת הירידה או בהמשך, האם היה בצד אחד, ומה קרה כשעצרתם. אם כבר פניתם לבדיקה, הביאו את ההנחיות שקיבלתם. כך המדריך יכול להבין את המגבלות שנקבעו, והרופא מקבל תיאור של מה שחוויתם במים.
הפרידו גם בין תחושה באוזן לבין קושי לבצע את הפעולה עם המסכה. ייתכן שהשאלה שתביאו להדרכה תהיה כיצד להגיע לאף בנוחות, וייתכן שיידרש בירור רפואי. אין צורך לבחור לבד בין ההסברים. תארו בדיוק מה מפריע, והשאירו את האבחון למי שמוסמך לכך.
אם אתם קוראים את המאמר לקראת הקורס הראשון, בחרו שתי שאלות להביא לשיעור: כיצד מזהים שצריך לעצור, ואיך מודיעים על כך למדריך? ההבנה של לחץ אוזניים בצלילה חשובה יותר משינון שמות השיטות. אתם צריכים לצאת מההסבר כשברור לכם שמותר לעצור, ושפעולה עדינה שלא מצליחה אינה הזמנה להפעיל כוח.
לצלול בקצב שלכם
השוואת לחצים היא מיומנות בסיסית שכל צולל חייב לשלוט בה. הבנת האנטומיה ותרגול מודרך יכולים לעזור לכם לזהות קושי מוקדם ולקבל החלטה ברורה. הקשיבו לגוף שלכם, פמפמו בעדינות ולעיתים קרובות, ולעולם אל תתפשרו על בטיחות. אם יש לכם שאלות נוספות, אתם תמיד מוזמנים ליצור איתנו קשר. צלילות בטוחות ומהנות.
* הערה חשובה – המאמר איננו מהווה המלצה רפואית ואינו מחליף התייעצות עם רופא צלילה. נא לצלול בזהירות ולקחת אחריות על עצמכם ועל בריאותכם!
מקורות
הדפסות קנבס מהעולם שמתחת למים
צילום תת ימי
צילום תת ימי
צילום תת ימי